סוף הסיפור של אחזקת קבוצת לאומי במניות כלכלית ירושלים. אחרי מימוש בשלבים, מכרה הקבוצה (יום א', 26.3.16) כמעט כל מה שנותר לה, וקיבלה בתמורה מחיר טוב יחסית, 200 מיליון שקל. הקונים הם חברת סאמיט, איש העסקים
דוד פורר ומשקיעים מוסדיים.
בעבר, נתן לאומי הלוואה גדולה ל
אליעזר פישמן, ששיעבד לבנק כביטחון 40% ממניות כלכלית ירושלים. ההלוואה לא נפרעה, ולאומי מימש את הביטחון, והפך לבעל 40% בחברה. אולם מכיוון שהבנק אינו בנוי, וגם אינו יכול, להיות בעלים של חברת נדל"ן, הוא העביר את המניות לחברה-בת, לאומי פרטנרס, כדי למצוא קונה. היה מו"מ עם האחים נקש, סוכמה עסקת מכירה שבוטלה (לאומי תובע מנקש, בבית משפט, 172 מיליון שקל). היו גם הצעות אחרות.
לפני כחודשיים סוכמה עסקה למכירת המניות לקבוצה בראשות
שלמה נחמה. זאת, לאחר שאחזקת הבנק דוללה לכ-28%, כתוצאה מהנפקת זכויות. לאומי פרטנרס העמידה למכירה מחצית מאחזקותיה, ובמכרז בבורסה גברו חברת סאמיט ופורר על קבוצת נחמה.
לאומי נשאר עם 14.4%, וביקש למכור גם אותן. אתמול מכר כמעט הכל, ב-200 מיליון שקל. זהו מחיר טוב, אם נזכור שלפני חודשים מספר עמד לאומי למכור את כל ה-40% לאחים נקש, ב-370 מיליון שקל. בינתיים התאוששה כלכלית, ושוויה עלה.
סאמיט עלתה ל-20%, פורר לכ-13%
מי הם הקונים? סאמיט, בשליטת זוהר לוי, קנתה מלאומי מניות בכ-47 מיליון שקל, וחלקה בחברה עלה ל-20%. דוד פורר קנה מניות ב-33 מיליון שקל, וחלקו עלה לכ-12.8%. יתר המניות נמכרו למשקעים מוסדיים, בעיקר חברת הביטוח מנורה וחברת ההשקעות פסגות. לאומי נותר עם אחזקה סמלית, 1.3% מהחברה. משפחת פישמן נותרה עם 8%.
חזית סאמיט-פורר-אלטשולר תוכל לשלוט בחברה
סאמיט, בשליטת זוהר לוי, ממשיכה להיות בעלת המניות הגדולה בכלכלית. היא אינה יכולה להגיע ל-25%, בכלל חוק הריכוזיות, המגביל רכישת חברה בענף מסוים על-ידי חברה הפעילה באותו ענף. לוי יכול ליצור חזית משותפת עם פורר ועם אלטשולר-שחם, בעלי 10.9%, וכך להגיע ל-44% ולהבטיח שליטה כמעט מלאה בחברה, כי יתר המניות מפוזרות בציבור ובידי כמה מוסדיים.
לפני חודשיים קנו סאמיט, פורר ואלטשולר-שחם את המניות ב-5.91 שקל למניה. אתמול שילמו סאמיט ופורר 6.22 שקל למניה, עלייה של כ-5% לעומת העסקה הקודמת, אך הנחה של 1% ממחיר השוק עם פתיחת המסחר הבוקר. הבורסה הגיבה במשך היום בחיוב להודעות המכירה, ושער כלכלית עלה בכ-5% נוספים.
