בג"ץ יעקוב אחרי יישום הרפורמה בבריאות הנפש, כדי לוודא שחולים אינם נופלים בין הכסאות. זו משמעות החלטתו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, שהורה למדינה לדווח בחודש ספטמבר הקרוב על התקדמות היישום.
העמותה לבריאות נפש מיטיבה, מטה הפעולה של הנכים, ח"כ
מיכל בירן, ארגון ההורים הארצי ואחרים עתרו לבג"ץ נגד הרפורמה, אשר העבירה את הטיפול בחולי הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. העתירה לא כוונה נגד הרפורמה בכללותה, אלא נגד כמה ממרכיביה.
טענתם העיקרית של העותרים היא, שקופות החולים מטפלות כעת רק בחולים בקוד F, שבידיהם אבחנה פסיכיאטרית, ולא בחולים בקוד Z, שטופלו עד כה בתחנות לבריאות הנפש - וכעת אינם זוכים לטיפול כלשהו. המדינה השיבה, כי קוד Z לא היווה אבחנה לטיפול, וכי כאשר יש אבחנה בפני עצמה - היא נכנסת לקוד F. עוד ציינה המדינה, כי למרות שהרפורמה חלה על 60,000 חולים, התקבלו מאז יולי שעבר פחות מ-100 תלונות על יישומה.
רובינשטיין אומר, כי הוא וחבריו היו רוצים לדעת יותר על האפשרות שחולים בכל זאת יפלו בין הכסאות. לכאורה ניתן היה למחוק את העתירה ולהמתין ולראות כיצד הדברים מתפתחים בשטח, אך רובינשטיין החליט אחרת: "נוכח רגישות הנושא והרצון לסייע ככל הניתן כי ההלכה והמעשה, המישור המשפטי שלכאורה ברור בנידון דידן (ה'סל' שהיה הוא-הוא הקיים גם כיום) והמציאות בשטח, יהיו תואמים - החלטנו לבקש עידכון מפורט מן המדינה בליווי תצהיר עד סוף ספטמבר 2016".
השופטים
צבי זילברטל ו
אורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את העותרים מייצג עו"ד חגי קלעי, את המדינה והכנסת מייצגים עוה"ד אבי מיליקובסקי וגור בליי, ואת קופות החולים - עוה"ד אריאל מייטליס, דן גיורא, אסף רנצלר, ליטל פרג'י ורפאל פדר.
