גיל שויד: אני רוצה לפעול בישראל

"המעשים של מדינת ישראל דוחפים החוצה חברות ישראליות. בכל השנים הראשונות היו חוקים שלא היו רלוונטיים אבל הייתה אווירה שמדינת ישראל היא מקום אטרקטיבי. בשנים האחרונות נעשו המון רפורמות, יותר ביורוקרטיה, יותר מדי רגולציה", כך אמר היום גיל שויד, מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ בכנס שוק ההון "בדרך לנאסד"ק עוצרים בת"א" של משרד נשיץ ברנדס אמיר ופירמת PwC Israel.

"עורכי הדין ורואי החשבון שלנו המליצו לנו בתחילת הדרך להירשם בישראל", המשיך, "אבל כיום נטל המס הפך להיות פי 4 ויש תחושה של עליהום על כל החברות בישראל - זה מעלה את השאלה 'מה אני צריך את זה?' אנחנו לא עוסקים בלובינג פוליטי כי יש לנו ברירה, אבל ייתכן שלאט-לאט הפעילות תעבור ללא הרבה רעש וללא הרבה צעקות. המצב היום הוא בעייתי ושום דבר לא משתנה. נבחרי הציבור עסוקים בדברים אחרים. אני רוצה לפעול בישראל כאן. אני מקווה שלא יצליחו לשבור אותי. אבל ייתכן שבעתיד בעוד 5 שנים בישראל נשלם 50 מיליון דולר מיסים לישראל ובמקום אחר בעולם נשלם 300 מיליון דולר מיסים. אלו תהליכים מאוד טבעיים. אנחנו כבר כפופים לרגולציה בכל השווקים שבה אנו פועלים אז השאלה האם אשאר כפוף גם לרגולציה הישראלית או לא".

לדבריו של שויד, מאז שנות ה-50 יש מדיניות במדינת ישראל למשוך משקיעים זרים לארץ, אך המדיניות הזאת אינה מתאימה יותר היום, שכן מדינת ישראל יוצאת מופסדת "כסף זר זה טוב ועוזר אבל גם כסף מישראל הוא טוב ולמדינה הוא יעשה לה אפילו טוב יותר".

בקשר לתרבות האקזיט ניישן, אמר שויד: "אני חושב שגם בסיליקון ואלי רוב החברות מגיעות לאקזיט וזה מאפיין את כל התעשיה שלנו. בתחום הסייבר לדוגמה ישנן 1,400 חברות פעילות בעולם שזה מספר גדול מאוד ולא כולן יכולות להיות פלטפורמות נפרדות. התוצאה המתבקשת היא שתהיה קונסולידציה. חלק מהחברות הופכות להיות חברות גדולות בפני עצמן וחלקן נקנות והופכות להיות חלק מפלטפורמה שכבר קיימת. זה חלק מהדנ"א של התחום. אני כן מעודד יזמים להפעיל חברות שיעמדו בכוחות עצמן אבל אני מבין את הטרנד הזה. היום התשתית בארץ היא טובה יש מנהלים טובים, ישנן יכולות שלא נופלות מהיכולות בעולם ולכן אפשר לייסד חברה ולהפעיל אותה ללא אקזיט. חשוב שיהיו חברות ישראליות גדולות שהן חברות עוגן, חברות בינוניות שנותנות אקו סיסטם וצריך לערוך איזונים. תמיד טוב שיש מספר חברות עוגן גדולות ולא רק אחת".

במענה לשאלה של דנה וייס, אם ישנה מחשבה בצ'ק פוינט על דור המשך אמר שויד: "אחד המהפכים הגדולים שעברה על צ'ק פוינט היא שהיום יש לי קבוצת ניהול פנטסטית ואני יכול להתעסק יותר באסטרטגיה ופחות בתחומי הניהול השוטפים. המהפך הזה נעשה לפני כ-5 שנים".

גיוס "כוכבים" חדשים

בין הדוברים בכנס היו חני שטרית בך, סמנכ"ל בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה לני"ע בת"א, אלי דניאל, ראש צוות ואחראי תחום ביו-מד ברשות לני"ע, גיא גמזו, משקיע פרטי, עמית דרור, מנכ"ל Nano Dimension, עמית לויטנשטין, מנכ"ל eLoan, מור אסיא, שותפה ב-iAngels, יניב שריון, מנכ"ל ExitValley .

עו"ד חנינא ברנדס, שותף מנהל במשרד נשיץ ברנדס אמיר אמר כי "כמי שליווה מספר לא מבוטל של חברות מחקר ופיתוח לאורך השנים אני מכיר היטב את הקשיים איתם מתמודדים יזמים אשר באים לגייס הון. אני ער לטענות בדבר פגיעה אפשרית בכלכלה הישראלית במכירת החברה על-ידי היזמים לחברות זרות מה שלעיתים גורם גם ליציאת הידע והפיתוח מחוץ לישראל. דוח הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, ותיקון חוק ניירות ערך שבוצע לאחריו מאפשר לאותם יזמים וקרנות המבקשים לממש את השקעתם, לבצע הנפקה בבורסה בת"א ובכך לאפשר הן לכלכלה הישראלית והן ליזמים השאת הערך של אותן חברות".

ברנדס הוסיף ואמר כי "אני מקווה שההקלות השונות, בנוסף למאמצים נוספים שונים שנעשים, יובילו לכך שבאומת הסטארט-אפ תהיה גם בורסה שתחום התמחותה הוא מחקר ופיתוח ותמשוך אליה משקיעים ישראלים וזרים כאחד, כשם שהידע והטכנולוגיה הקיימים כבר מושכים מזה זמן רב. אם הדבר יצליח, ייתכן שנוכל להקים כאן מיני נאסד"ק. יש לנו כבר שם עולמי של START UP NATION ואין סיבה שלא נוכל להפוך למוקד משיכה גם בבורסה הישראלית. זו רק שאלה של מנהיגות וסדרי עדיפויות' אם סינגפור ושוויץ יכולות, גם אנחנו יכולים. אין לי ספק, שבורסה שכזו תתרום רבות לכלכלה הישראלית ובכך לכל אחד מאיתנו".

לבסוף קרא לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר הביטחון ולרמטכ"ל להקציב מדי שנה תקציב משמעותי נוסף ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל, "על-מנת שאלה תוכלנה לגייס לשורותיהן כמות גדולה יותר של כישרונות בנוסף על אלה המגויסים כיום ובכך להרחיב באופן דרמטי את 'ייצור' כוכבי ויזמי העתיד על-מנת שימשיכו וידחפו בכוח את קטר ההייטק וישיאו אותו לשיאים חדשים שכולנו מייחלים להם. אין תחליף ליחידות אלה ועליהן תקוותנו".

רק כ-25% מהחברות הישראליות נרשמו

גיא פרמינגר, ראש מגזר ההייטק בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Israel PwC שנטל חלק בדיוני הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות בתחום המו"פ: "ראשית, חשוב לציין כי באף מקום בעולם, לא ראינו פעילות כזו של רגולטור, אשר ניסה לבצע כברת דרך כל כך ארוכה, על-מנת להעלות את אטרקטיביות הבורסה המקומית ועל זה יש רק לברך. כמו-כן, אין ספק כי בורסה ישראלית חזקה היא אינטרס לאומי. עם זאת, היו לא מעט מקרים בהם עשו צעד גדול קדימה אבל כאילו מישהו התחרט ובמקביל הגביל או צמצם את הצעד מאד. לדוגמה ההקלות ניתנו לטווח זמן של 3 שנים בעוד מחזור של בורסה אורך בין 8 ל-10 שנים, כאשר במהלך פרק זמן זה קימות תקופות ארוכות מאוד שקשה מאוד להנפיק חברות בבורסה".

"כיום, אנו נמצאים בתקופה קשה ומטלטלת עבור הבורסות השונות וכיום כמעט ללא יוצא מן הכלל קשה מאוד להנפיק מניות בבורסות השונות, כך שהעיתוי בו ניתנות ההטבות הוא לא מיטבי ולכן ישנה חשיבות להאריך את תקופת ההטבות מעבר לשלש שנים . מעבר לכך, ישנם תנאים רבים לקבלת ההקלות דוגמת שליטה של תושבי חוץ בחברה המנפיקה שמורידות משמעותית את היקף החברות שיכולות להיכנס לתחולת ההקלות. קשה לראות כיצד מסה משמעותית של חברות מצליחות למנף באופן מלא את ההטבות וההקלות שניתנו להן. אני מאמין, כי על-מנת להגביר את האטרקטיביות של הבורסה המקומית קיים צורך מהותי לפעול מהר יותר ולהוריד את המגבלות אשר מקטינות את ההשפעה של ההקלות".

עוד הוסיף פרמינגר: "רק כ-25% מהחברות הישראליות שנסחרו בנאסד"ק בין השנים 2012 ל-2015, נרשמו קודם לכן בבורסת ת"א. כולם מדברים על עידוד חברות לרישום אבל שוכחים שלפחות עבור החברות הגדולות והבשלות יותר, האלטרנטיבה של המשך גיוס הון פרטי קורצת מאד, בגלל החשש ממחזורי המסחר הדלילים, מחסור באנליזה ובסופו של יום מסחר בשווי נמוך יותר מהשווי אותו הן מקבלות בשוק הפרטי. בכדי ליצור אפקט אמיתי ולמשוך חברות לרישום בישראל, חשוב להזדרז ולתת פתרונות מלאים בתחומים האלה".