אלירן רוזנס, עובד לשעבר בחברת לאומי קארד, שניסה לסחוט מהחברה 3 מיליון דולר, הודה באישומים נגדו והצדדים מבקשים (יום ב', 18.4.16) מבית המשפט המחוזי בתל אביב לגזור עליו 11 שנות מאסר.
דרישתו של רוזנס, נאמר בכתב האישום שהוגש בינואר 2015, עוררה בבנק ישראל חשש מפני פגיעה ביציבותו של לאומי ואף מפני השלכות רוחב למערכת הבנקאות הישראלית. רוזנס החליט לנקום בלאומי קארד בשל אי-קידומו, וערב עזיבתו את החברה גנב את מאגר הנתונים של לקוחותיה ובו פרטיהם של מיליון לקוחות ו-2 מיליון כרטיסים. בנוסף לכך, האזין רוזנס בסתר לשיחות במוקד השירות של לאומי קארד, בהן היה על הלקוחות למסור את הקוד בן שלוש הספרות המוטבע בגב הכרטיס.
לאחר העתקת המאגר, ניסו רוזנס וחברו דין זיו לקבל במרמה בדרכים שונות מלאומי קארד כרטיסי אשראי של הלקוחות בצירוף קוד סודי, במטרה למשוך באמצעותם מיליוני שקלים. הם שכרו תיבות דואר, התקשרו למוקד החברה, הזדהו באמצעות הנתונים שהיו ברשותם, טענו שכרטיסיהם אבדו וכך קיבלו כרטיסים חילופיים. בפועל הצליחו השניים למשוך רק 9,000 שקל.
רוזנס וזיו נאשמים עוד, כי קשרו קשר לסחוט את
בנק לאומי ואת לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דוא"ל פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחותיו, ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. הוא איים, כי אם הבנק לא ישלם לו 3 מיליון דולר תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת.
איומיו של רוזנס גרמו כאמור לחששות כבדים הן בבנק לאומי והן בפיקוח על הבנקים, למרות שבדיעבד התברר שחלק מהפרטים שמסר היו כוזבים. לטענת המדינה, אילו היה מאגר המידע מתפרסם ברבים, היה נגרם ללאומי קארד נזק של 100-80 מיליון שקל, ובנוסף היו ניזוקים המוניטין של החברה ואמון הציבור במערכת הבנקאית כולה. רוזנס נלכד כאשר בהנחיית המשטרה העמיד הבנק פנים כאילו הוא נכנע לסחיטה והעביר לו אלפי דולרים.
לרוזנס מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בפרטיות, הפרת סודיות, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, שינוי זהות של רכב, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום ושיבוש מהלכי משפט. אישום נוסף נגדו חוסה תחת צו איסור פרסום.
