כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על-ידי המבקר מצאו את תיקונן עוד לפני פרסום הדוח הסופי, והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, נמצא בהליך תיקון מתקדם. כך אומרת (יום ג', 19.4.16) רשות האכיפה והגבייה, בתגובה לממצאיו של
מבקר המדינה,
יוסף שפירא. לצד זאת אומרת הרשות, כי לדעתה מספר התיקים השגויים הוא מחצית בלבד מזה שעליו הצביע שפירא, והיא טוענת שמשרד המבקר הגיע למסקנה שגויה משום שביצע בצורה לא נכונה את המדגם עליו הסתמך.
לדברי הרשות, היא חיזקה את מערך ההכשרה וההדרכה המקצועית של עובדי הלשכות, כדי לשפר עוד יותר את איכות פתיחת התיקים בהוצאה לפועל. כמו-כן, הקימה הרשות מערך בקרה יזומה על הליכי פתיחת התיקים במערכת ההוצל"פ. הרשות גם מצביעה על מספר נקודות בהן היא חולקת על דעתו של שפירא:
- לדרג המינהלי בהוצל"פ אין סמכות למנוע הגשת בקשות לביצוע ובכדי להסמיכם לעשות כן, יש לקבוע את הסמכות באופן מפורש בחוק או בתקנות. הרשות אומרת, כי עמדה זו נתמכת בפסיקה ובידי משרד המשפטים.
• הרשות מודעת לפערי הייצוג ואומרת שהיא פעלה רבות, הן באמצעות תיקוני חקיקה והן באמצעים אחרים, להגן על זכויות החייבים, לשפר את מעמדם ולהקל עליהם לנהל את ההליכים.
• הביקורת בהוצאה לפועל החלה בינואר 2015, שלושה חודשים בלבד לאחר העלאתה לאוויר של מערכת המחשוב "כלים שלובים". לטענת הרשות, חלק מהותי מהשגיאות שהתגלו נבעו מהחלפת מערכת המחשוב, הליך שגזל זמן רב ותשומת לב של העובדים. "אין לנו ספק כי התזמון של ביצוע הביקורת השפיע על תוצאותיה ואנו מצרים על כך", אומרת הרשות.
• הרשות סבורה, כי היא אינה נושאת באחריות לטעויות בשיעורי הריבית שגובים הבנקים למשכנתאות והרשויות המקומיות, ואומרת שפעלה במהירות וביעילות לתיקון הליקויים הללו מיד כאשר התגלו. "אם הביקורת הייתה מתקיימת מספר שנים לאחר הצפת הבעיה והיה נמצא, כי לא כל התיקים טופלו- הביקורת הייתה במקומה. אך לקבוע, כי הרשות לא התנהלה כראוי חצי שנה בלבד לאחר הצפת הבעיות - זה לא הוגן", היא מוסיפה.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ
קארין אלהרר, אומרת בעקבות הדוח: "חוק ההוצאה לפועל הוא חוק גבייה ולא חוק ענישה. המערכת כפי שהיא היום עסוקה בעיקר בענישת חייבים על היותם חסרי אמצעים ולא בהקלה על חייהם. אין כל חולק שחובות צריך לשלם, עם זאת, מערכת ההוצאה לפועל בנויה ומתפקדת באופן שמפריע לחייבים לשלם את חובם.
"הדוח הזה מכריח אותנו כמחוקקים ואת הרשויות הרלוונטיות לעשות מעשה ולייצר מערכת שמעוניינת לעזור לחייבים, מערכת שבוחנת החזרת כספים שנגבו שלא כדין וככזו ששואפת לשים את האזרח במרכז. על החייבים לקבל את מירב המידע עם פתיחת התיק נגדם, שהרי הם אלו שמתחילים מנקודת פתיחה נמוכה בהרבה מזו של הזוכים".
עמותת "ידיד" פרסמה במקביל דוח משלה על ההוצל"פ, בו היא טוענת, כי המערכת "מתקשה לשמור על האיזון הנדרש בין זכויות החייב לזכויות הזוכה, וכתוצאה מכך חייבים רבים עומדים מדי יום בפני הליכי גבייה דורסניים ופוגעניים למרות שאין ביכולתם לשלם את החוב רק מחמת עונים ולא בשל היותם מתחמקים מתשלום חובם, בלא הצדקה. מאפייני ההסתבכות בחובות ואופיה של מערכת הגבייה, מובילים לכך שהיציאה ממערכת הגבייה היא לרוב קשה עד בלתי אפשרית, וזאת במיוחד לאנשים החיים בעוני, הנעדרים רשתות תמיכה משפחתיות וחברתיות המסוגלות להיחלץ לעזרתם בעת הצורך מבחינה כלכלית".
בין הצעותיה של העמותה: להגדיל את הנגישות להגשת בקשות ולקבלת מידע, לקבוע פרמטרים מחייבים למתן צו תשלומים, לעכב את ההליכים אם החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל ולוודא שיעוקלו רק מטלטלין שנקבעו במפורש.
