ראש העירייה בת ים המורשע, שלומי לחיאני, נטל חלק פסול בבחירתו של בן-חסותו יוסי בכר למחליפו - קובעת (יום ג', 19.4.16) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר-שרון, בהחלטתה לבטל את בחירתו של בכר ולהורות על קיום בחירות חוזרות. בכך קיבלה לבהר-שרון את עתירתו של אלי יריב, שנוצח בידי בכר.

לחיאני מרצה שמונה חודשי מאסר על שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, והוא לא הסתיר את תמיכתו בבכר - שהחליף אותו לאחר הרשעתו - בבחירות שהתקיימו בינואר 2015. אולם לבהר-שרון אומרת שלא היה מדובר בתמיכה בלבד:

"להבדיל מהבעת תמיכה במתמודד, במקרה זה מדובר בפעילות שהייתה הרבה מעבר לתמיכה פוליטית, כאשר לחיאני הציג עצמו כ'בעל הבית' בעירייה... חמורה העובדה שמדובר כאמור בפעילות ציבורית של אדם שהוטל עליו קלון, כך שלא רק פעילותו בגין מתן הבטחות וטובות הנאה בשם המשיב הן פסולות, אלא עצם מעורבותו פסולה, ופגעה בשוויון בין שני המתמודדים.

..."השתכנעתי שפעילותו של לחיאני הייתה בידיעתו ובהסכמתו של המשיב, בין במודע ובין מכללא. עצם העובדה שלחיאני, שהיה כה מקובל על התושבים, הבטיח בשם העירייה הבטחות שלטוניות, לא ניתן להאמין שנעלמה מעיניו של המשיב. דבר זה מהווה הפרה של השוויון בין שני המועמדים שהתמודדו לראשות העיר! המשיב לא יכול היה לפעול בעצימת עיניים, ולומר שלא היה מודע לכל הבטחותיו ומעורבותו הפוליטית של לחיאני שהצטרף אליו בסיורי הבחירות ופיזר הבטחות, לאחר שהאחרון הושעה מניהול העיר, ואף הוטל עליו קלון".


פגיעה קשה בטוהר הבחירות


לבהר-שרון מסכמת נקודה זו: "מעורבותו הפעילה של לחיאני בבחירות, לאחר שהושעה מניהול העיר, ולאחר שעוד לפני הבחירות הוטל עליו קלון - תוך שהוא מפזר הבטחות שלטוניות, ומודיע לכולם, שאם יבחרו במשיב, כאילו בחרו בו, תוך שהוא משתתף בסיורי בחירות עם המשיב ומחלק הוראות והבטחות, כאילו המשיך לשמש כראש העיר - הינו ליקוי חמור היורד לשורשו של עניין, בעל פוטנציאל השפעה ניכר".

פסק הדין מונה שורה ארוכה של מקרים שלדעת לבהר-שרון היוו שוחד בחירות מצידו של בכר, ואשר הצטברותם מביאה אותה למסקנה שטוהר הבחירות נפגע בצורה כה קשה, עד שאין מנוס מלבטל אותן. לדבריה, "הוכח שקיימת הסתברות שמכלול הליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות. הוכח כי האפשרות כי אלמלא מקרים אלו תוצאת הבחירות הייתה יכולה להיות שונה, עולה על הסיכוי שלא הייתה לליקויים אלה השפעה", בין השאר משום שהפער בין בכר ליריב עמד על 491 קולות בלבד - 1.2% מכלל המצביעים.

לבהר-שרון מוסיפה: "יש מקום להביא בחשבון את העיתוי של מתן טובות ההנאה, שהיה בסמוך למועד הבחירות, ואת העובדה שההבטחות ניתנו על-ידי המשיב בתפקידו כראש עיר, דבר שפגע בשוויון בין שני המתמודדים". בין המקרים אותם מונה לבהר-שרון:

• ארבעה ימים לפני הבחירות הבטיח בכר שלא להעלות את הארנונה המוטלת על קניון בת-ים - הבטחה שלטונית אסורה, שנועדה להשפיע על בעלי העסקים לבחור בו. גם בפרשה זו, מעירה לבהר-שרון, ניכרות טביעות אצבעותיו של לחיאני.

• שמונה ימים לפני הבחירות הבטיח בכר לפתוח כיתות ז'-ח' בבית הספר "שובו" - בניגוד לעמדה העקבית של הדרג המקצועי בעירייה.

שוב נעזרו בעובדי עירייה

• לחיאני לחץ בצורה כבדה על לורי שחרור, יו"ר ועד ההורים בבית הספר שרת, להתגייס לקמפיין של בכר תמורת שיפוץ השירותים בבית הספר. בפרשה זו נעזר לחיאני בעו"ד גדעון פישר, יו"ר ועד ההורים הארצי, אשר אמר לשחרור שהיא יכולה להתגייס לפעילות פוליטית אם תקפיא את פעילותה בראשות הוועד עד לאחר הבחירות.

• ערב הבחירות הופעלו לחצים על התובע העירוני, עו"ד אלעד מאיר, להקל בהליכים נגד בוחרים בעיר שהפרו את חוקי רישוי העסקים. בלחצים נטלו חלק ממלא-מקום ראש העיר, ויקטור טל; מנכ"ל העירייה, ארז פודומסקי; והיועצת המשפטית שלה, עו"ד חנה כהן-מינץ, שפעלה "בהיתממות ובעצימת עיניים" ואשר עדותה עמדה בניגוד לראיות. לבהר-שרון מנתחת בצורה פרטנית מקרים אלו, ומגיעה למסקנה שחלק מהם היו בבחינת שוחד בחירות.

• חמישה עובדי עירייה, שתפקידיהם היו כרוכים במגע עם קהל, פעלו לטובתו של בכר. בהקשר זה מצביעה לבהר-שרון על העובדה, כי דורית לחיאני - רעייתו של שלומי לחיאני - ניהלה את מטה הבחירות של בכר והייתה מעורבת בהפעלה הפסולה של חלק מאותם עובדים. יצוין, כי אחד האישומים בהם הורשע שלומי לחיאני היה קבלת הלוואות מעובדים בכירים בעירייה.

עבודות ללא מכרז למקורבים

• עיריית בת-ים התקשרה ללא מכרז עם חברת ניקיון בבעלותו של יואב בן-יהודה, המקורב לפודומסקי וללחיאני, ואשר העסיק עובדים שתפקידם היה להמריץ תושבים להצביע בעד בכר. בן-יהודה גם קיבל לאחר הבחירות אישור לסגור מרפסת, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי.

• הקבלן אבי מימון קיבל מהעירייה עבודות במיליוני שקלים, למרות שאין לו הסיווג המתאים, וזאת לאחר שתלה על מנופיו שלטי תמיכה בבכר. העירייה ניסתה להכשיר בדיעבד את הדבר, וכהן-מינץ התחמקה מתשובה לשאלה כיצד בכלל התרחשה התקשרות זו.

לבהר-שרון מסכמת: "טובות ההנאה וההבטחות השלטוניות הרבות שניתנו ערב הבחירות, היו נגועות בפגיעה בטוהר המידות, כאשר לא מדובר במקרה אחד בודד כי אם במצבור של מקרים. הכמות הכה גדולה של מקרים, מצביעה על כך שמדובר היה בשיטה ודפוס התנהגות פסול, שמצבור המקרים מהווה ליקוי היורד לשורשו של עניין, מעבר לליקויים הבודדים העומדים בפני עצמם". לדבריה, דווקא העובדה שבכר חזר בו לאחר הבחירות מחלק מן ההבטחות, מלמדת שבזמן אמת הן נועדו לקנות תמיכה.

בכר חויב בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. את יריב ייצגו עוה"ד בועז בן-צור, אלעד פלג ואסנת גולדשמידט-שרייר, ואת בכר - עוה"ד עודד רביבו, מיכל תמר ודורון קול.