המדינה לא תאפשר פתיחת מכללות נוספות למשפטים - קובע תזכיר חוק שהפיץ משרד המשפטים (יום ד', 20.4.16).

מאז שנת 1991, מוכנה המדינה להכיר במכללות פרטיות (המכונות "חוץ-תקציביות", משום שאינן מתוקצבות בידי המועצה להשכלה גבוהה) כמורשות להעניק תואר במשפטים, המקנה לנושאיו את הזכות לגשת לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. רבים טוענים, כי המכללות הן הנושאות באחריות להצפת מקצוע עריכת הדין ולירידה המשמעותית ברמתם של עורכי הדין החדשים, שכן הן מקבלות תלמידים משיקולים כלכליים וכמעט ללא תנאי סף.

ארבע המכללות הראשונות שקיבלו הכרה שכזאת, הפכו בהמשך הדרך למוסדות אקדמיים - ובראשן המכללה למינהל והמרכז הבינתחומי. מאז 2001 אושרו שבע מכללות נוספות: בשנת 2001 במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (מכללת ר"ג), בשנת 2002 בקריה האקדמית אונו, בשנת 2003 במכללת שערי משפט, בשנת 2012 במכללה אקדמית ספיר ובמכללה אקדמית צפת, ובשנת 2015 - במרכז אקדמי פרס ובמכללה אקדמית כרמל.

משרד המשפטים אומר כי "במרוצת השנים, נוכח פתיחתן של המכללות למשפטים מזה והגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטאות מזה, הלך הפער בין הביקוש ללימודי המשפטים לבין ההיצע והצטמצם". עוד מוזכר, כי כבר בשנת 1999 הוצע שלא להכיר במכללות נוספות, אך כאמור לא רק שההצעה לא התקבלה - אלא שמספרן עלה פי שלושה. לצד זאת מודגש, כי לא ייפגע מעמדם של מי שכבר החלו את הלימודים לפני שהתיקון ייכנס לתוקפו.