שלוש מבין חמש ממעלילות האונס על עו"ד
אורי דניאל, שבות וטוענות בבית המשפט העליון שהוא אנס אותן - למרות שהן המחוזי והן העליון דחו את טענותיהן. הדברים כלולים בתגובתן לבקשת עיתונות זהב (מו"ל News1) ויואב
יצחק להתיר לפרסם את שמותיהן.
הבקשה התבססה על-כך שהמעלילות חושפות שוב ושוב את זהותן, בין היתר כאשר הן ממשיכות להפגין נגד דניאל ומפיצות תמונות של ההפגנות. בתגובה אומרים עוה"ד עמוס ון-אמדן ושלומית הראל-שוורץ בשמן של השלוש, כי "לטעמן יש פער ממשי בין אמת לתפישתן ולידיעתן ובין 'האמת המשפטית' שנקבעה בהליך המשפט". השניים מציינים, כי "לא פעם האמת המשפטית רחוקה מאוד מהאמת לאשורה", ומזכירים את פרויקט החפות בארה"ב בו מזוכים בין היתר מי שהודו במעשי אונס.
לדברי השלוש, חובה לשמור על אלמוניותן כדי שלא ליצור "אפקט מצנן" שירתיע מתלוננות עתידיות על עבירות אונס. הן טוענות, כי אפקט זה קיים דווקא במקום בו המתלוננת הייתה בטוחה שתלונתה אמת, ובסיומו של ההליך נדחתה התלונה. [יצוין, כי במקרה הנדון נקבע בשתי הערכאות, כי מדובר היה בעלילה מתוכננת]. עוד טוענים ון-אמדן והראל-שוורץ, כי אין אפשרות משפטית לבקש כעת מבית המשפט העליון להסיר את איסור הפרסום, שנקבע כחלק מפסק דינו בפרשה.
דניאל הביע, בתגובתו לבית המשפט העליון, תמיכה בהסרת איסור הפרסום, באומרו ששלוש מן הנשים - המופעלות לטענתו בידי ראש הקבוצה - "ממשיכות להעלות את טענותיהן הכוזבות, אף לאחר מתן פסק הדין, בפנים גלויות, תוך הצגת שמותיהן ותוך שהן חושפות את זהותן בעצמן אגב הפעילות הנפשעת של השמצת עו"ד דניאל בניסיון להביא להרס חייו וחיי משפחתו".
דניאל מתאר לדוגמה אירוע בו הפגינו כמה מן הנשים מול ביתו בחופשת הפורים, כאשר בנותיו הקטנות שהו בבית, תוך שימוש במגאפון "צרחו מילות גנאי חמורות ואסורות" והתעמתו עם השוטרים שהורו להן לפנות את המקום. לטענתו, הקבוצה הפרה עשרות פעמים את הצו שאסר עליה להטריד, וגם מעצרן של חלק מחברותיה לא הביא להפסקת המעשים.
לתגובתו של דניאל מצורפות תמונות של המפגינות, כמו גם צילומים של כרוזים שהופצו בשכונת מגוריו, בהם נאמר "יש לחסל את האנס דניאל" ו"אורי דניאל יומך קרוב". תגובתו הוגשה באמצעות עוה"ד סיני אליאס ואליק רובין.