אין חיסיון לניירות עבודה של רואה חשבון - קובע (5.5.16) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. ההחלטה התקבלה בנוגע לתביעה שהגישה חברת חפציבה ג'רוזלם גולד נגד משרד רואי החשבון הגדול בישראל, קוסט-פורר-גבאי-קסירר.

החברה, שקרסה ומצויה בפירוק לאחר מעילת הענק של בועז יונה שהיה בעליה ומנהלה, הגישה תביעה בסך 102 מיליון שקל נגד רואי החשבון ונגד גורמים נוספים ובראשם בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי. שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בזק-רפפורט, הורתה למשרד לחשוף את ניירות העבודה שהכין במסגרת הביקורת בחפציבה, בקובעה שאין חיסיון מוחלט למסמכים אלו.

המשרד ביקש לערער לבית המשפט העליון, אך עמית דחה את בקשתו באמצו במלואו את עמדתה של בזק-רפפורט. הוא מזכיר, כי נקודת המוצא היא גילוי מסמכים מירבי, משיקולים של עשיית צדק, יעילות דיונית, הזכות להליך ראוי והשוויון בין הצדדים. הוא גם מציין, כי אין מחלוקת של ממש בדבר הרלוונטיות של ניירות העבודה להליך הנוכחי.

המשרד ביקש להסתמך על פסק דין (הלכת אינדיג) בו קבע בית המשפט העליון, כי לדירקטור בחברה אין זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר אותה. אולם עמית קובע שמדובר במצבים שונים, שכן במקרה הנוכחי מדובר על דיני התדיינות ולא על דיני חברות. עמית מדגיש:

"הלכת אינדיג לא התיימרה ליצור חיסיון פסיקתי על 'מסמכי עבודה' של רואה חשבון מבקר, והמילה 'חיסיון' אף לא נזכרת בפסק הדין... הלכה למעשה, המבקש עותר כי בית משפט זה יצור חיסיון פסיקתי חדש, הנוגע ל'תרשומות פנימיות' של רואה חשבון מבקר. ניירות העבודה של רואה חשבון מבקר, הן בגדר מסמך שהוכן במהלך העסקים הרגיל, בבחינת 'תרשומת פנימית' של גורם פרטי, שאינה נהנית מחיסיון מוכר כלשהו, אלא אם מדובר בתרשומת שהמטרה הדומיננטית שבבסיסה היא הכנה לקראת משפט".

עמית מוסיף: "בעניין אינדיג, נזכר החשש כי אם ייאלץ רואה החשבון לחשוף את ניירות העבודה שלו, הדבר עלול להרתיע את רואה החשבון מפני תיעוד חופשי ומלא של עבודת הביקורת. אלא שהפסיקה דחתה לא אחת טענות כגון דא בהקשרים שונים. ובכלל, החיסיון מתפרש על דרך הצמצום, והגישה כלפיו היא חשדנית, כך ש'הטוען לחיסיון - עליו הנטל לייסד זכותו'". את המשרד ייצגו עוה"ד ירון קוסטליץ ויואב סגל.