כמעט 90% מקרב היהודים חשים נוח או נוח מאוד להיות "מי שהם" בישראל. כך עולה מסקר שפורסם (יום א', 8.5.16) במסגרת אינדקס הפלורליזם היהודי בישראל, שהושק על-ידי "המכון למדיניות העם היהודי" בתמיכת "קרן דוידסון". עם זאת תחושת הנוחות גוברת בקרב מי שממוקמים ימינה יותר בשדה הדתי והפוליטי.
מקרב מי שמגדירים את עצמם "שמאל" (4.9% מהמדגם) קרוב למחצית אינם חשים בנוח להיות "מי שהם" בישראל, בעוד שבקרב המגדירים את עצמם "ימין" (22% מהמדגם) למעלה מתשעים אחוזים חשים "מאוד בנוח" או "די בנוח" להיות "מי שהם" בישראל. עם זאת, רוב הציבור היהודי (מעל 80%) סבור ש"חילונים, מסורתיים, דתיים, כולם יהודים טובים במידה שווה".
בחינת התדמיות של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ואת המידה שבה הן נתפסות כ"תורמות" יותר או פחות להצלחתה של המדינה, העלתה כי "חיילים" הם הקבוצה הנתפסת באופן החיובי ביותר, בפער משמעותי לעומת כל קבוצה אחרת. בתחתית הרשימה נמצאות שתי קבוצות שבניהן ובנותיהן בדרך כלל אינם משתייכים לקבוצת החיילים: ערבים-מוסלמים וחרדים. לעומתם, הדרוזים נמצאים גבוה בסולם האהדה. נתון מעניין נוסף הוא כי יהודי התפוצות נהנים מיתר אהדה לעומת הישראלים שבחרו לחיות בחו"ל.
האינדקס מזהה כי בישראל קיימות גישות שונות ולעיתים קוטביות למשמעות המושג "פלורליזם" ולאופן שבו יש ליישם אותו בפועל בחברה היהודית-ישראלית. ככלל, הציבור היהודי נוטה להסכים לעקרונות פלורליסטים, על-אף המחלוקות החריפות בין קבוצות שונות באוכלוסייה בתחומים הדתיים והפוליטיים. המושג "פלורליזם יהודי" הוגדר על-ידי המכון לצורך העבודה כ"מצב שבו יהודים בארץ ובעולם, מקבוצות חברתיות, אידיאולוגיות ודתיות שונות, בלי קשר למינם ומוצאם, יקבלו הזדמנות שווה להביע את שונותם בזירה הציבורית".
להכיל ולחבק
נשיא המכון אבינועם בר-יוסף ציין בפתיחת הדיון, כי האינדקס והסקר שנערך במסגרת העבודה עליו הוא חלק מפרויקט מעמיק בנושא הפלורליזם בישראל ובעם היהודי בהובלתו של
שמואל רוזנר, עמית בכיר במכון: "העבודה התמקדה בשלב זה באוכלוסייה היהודית בארץ. בשנה הבאה ייבחן לעומק כיצד קיום מסגרת יהודית משפיעה על המיעוט שחי בתוכנו". בר-יוסף הוסיף כי "האינדקס נועד לספק מדד שנתי אוביקטיבי ביחס למידת יכולתו של כל יהודי להרגיש במדינת היהודים בביתו. לכאורה, קיים פער משמעותי בין הדימוי הבעייתי של ישראל בקרב חלק מיהודי העולם כחברה ליברלית, פתוחה ומחבקת, לבין התמונה העולה מן העבודה על האינדקס. ההערכה שלי על סמך העבודה שנעשתה עד היום, היא שעיקר ההבדלים נובעים מן השונות בין השאיפה של הרוב המכריע בישראל לשמור על מסגרת מאחדת ועל האופי היהודי של המדינה, לבין המטרה שלה שותפות קהילות רבות בתפוצות ובעיקר הגורמים הליברליים בקרבן, להכיל ולחבק את כל מי שמזדהה כיהודי ומרגיש קשר כלשהו לשורשיו".
מסקר המכון עולה כי יותר מ-60% מהיהודים בארץ חושבים שצריך לאפשר נישואים אזרחיים בישראל. עוד עולה ממנו כי יותר מ-56% מהיהודים חושבים שממשלת ישראל צריכה להתחשב הרבה יותר בדעת המיעוט ועם זאת כמעט 48% סבורים שיש בישראל יותר מדי חופש ביטוי. בנוסף עולה כי 44% מהיהודים היו רוצים שבבית הספר של ילדיהם ילמדו גם תלמידים לא יהודים.
סוגיות נוספות הנוגעות לפלורליזם באינדקס מעלות כי רוב הציבור היהודי סבור ש"אין צורך לאפשר לנשים להניח תפילין בכותל; רוב משמעותי מתנגד לעמדה ש"עדיף שהומוסקסואלים לא יהיו חברי כנסת". יותר ממחצית מהנשאלים מתנגדים "לאפשר ליהודים להתחתן עם לא יהודים", אך מקרב החילונים בישראל יש רוב המסכים לכך.
בסקר שערך מכון פאנלס פוליטיקס בקרב 1000 נבדקים, הגדירו את עצמם הנשאלים - 30.4% כחילוניים לחלוטין, 20.8% כחילוניים קצת מסורתיים, 22.5% כמסורתיים, 4% כדתיים ליברליים, 10.3% כדתיים ו10.1% כחרדיים.
ניתוח נתוני אינדקס הפלורליזם הישראלי והמתודולוגיה נוהל על-ידי פרופסור סטיבן פופר, עמית בכיר במכון, הדמוגרף הפרופ' עוזי רבהון, הסוציולוג ד"ר שלמה פישר, ועמיתי המכון נוח סלפקוב ושמואל רוזנר.
