אין מי שאינו מסכם את ההיכרות המדיאטית שלו עם הפרסונה דונלד טרמפ בלי להתרשם כי האיש הוא ברוטלי, כי הוא רואה עצמו כנסיך הכוחנות, הנקרא לבית הלבן כדי להכות משם, בשם אמריקה החזקה שוב, את נושאי הערכים האוניברסליים, את האידיאה שכל בני האדם נולדו שווים, את האילוזיה (לדידו) כי כבודן של נשים - בדיוק כמו כבוד הגברים - הוא במתחם כבוד האדם באשר הוא אדם, את הסובלנות, את הדיפלומטיה הרופסת תמיד יותר מאשר הרובה, את האחריות לרווחת העולם כולו בהובלה של אמריקה שאם היא אלטרואיסטית כלשהו היא אינה חוטאת בכך. אין מי שלא מתרשם כי הוא פרק על המזח כמה וכמה תוכניות הזויות על-פי כל קנה מידה רציונלי, כגון איסור כניסת מוסלמים מעצם כוח אמונתם הדתית לארצות הברית, כגון בניין חומה בין ארצו לבין מקסיקו במימון המקסיקנים המייצאים לאמריקה עבריינים וסוטים ומסוממים, כולם, בהכללה המוצאת תמיד חן בעיני אוכלוסיות המאבדות את שלוותן כשמציעים לפניהם אבחנות מגובות בראיות.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
