מבקר המדינה, יוסף שפירא, אינו מדווח (יום ג', 24.5.16) על חשדות לפלילים בפרשת ביביטורס. קריאת הדוח מעלה, כי הפרסומים בתקשורת בנושא זה היו כוזבים ונבעו ככל הנראה ממניעים זרים.

מדובר בנסיעותיהם של נתניהו ורעייתו, שרה נתניהו, כאשר כיהן הראשון כשר האוצר בשנים 2005-2003, כך שנראה שבכל מקרה יש התיישנות על אירועים אלו. בפיו של שפירא ביקורת על כך שנתניהו לא גילה רגישות מספקת לאפשרות שנסיעות אלו מהוות מתנה אסורה או טובת הנאה, אך אין בכך משום ממצא פלילי.

שפירא מוסר, כי בדצמבר שעבר העביר ליועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, "חומרים" בנוגע לפרשה זו. לא מדובר על העברת חשדות לפלילים כפי שמחויב המבקר לעשות, אלא על מידע שאותו לא יכול היה המבקר לבדוק - אם בשל העדר סמכות ואם בשל העדר כלים מתאימים.

כפי שנחשף ב-News1, המשטרה לא מצאה ראיות למעשים פליליים מצד בני הזוג נתניהו, גם לאחר המידע הנוסף שהעביר שפירא. מידע זה הועבר אחרי שווינשטיין כבר קבע, כי אין יסוד לפתוח בחקירה על סמך החומרים שהעביר לו שפירא בשנת 2012.

על-פי הדוח, שפירא לא מצא תימוכין לטענות המרכזיות שהועלו נגד נתניהו בדבר מימון כפול לנסיעותיו. בדוח מופיעה טבלה מפורטת של נסיעות בני הזוג נתניהו לחו"ל במימון מלא או חלקי של גורמים שאינם ממשלתיים, ובכולן למעט אחת ברור מקור המימון. רק בנסיעה אחת בשנת 2003, אומר שפירא, לא ברור מי מימן את עלות נסיעתה של שרה נתניהו בסך 11,000 דולר. כאמור, מדובר באירוע מלפני 13 שנים ולכן קרוב לוודאי שבכל מקרה הוא כבר התיישן.

שפירא גם אומר, שנתניהו פעל בדרך כלל כמו שפעלו שרים אחרים באותה תקופה. הוא מצביע על כך שנתניהו (ושרים אחרים) לא קיבלו ייעוץ משפטי בטרם נסעו לחו"ל במימון גורם חיצוני, ולכן לא נבדק האם מימון זה אינו עומד בניגוד לחוק המתנות ואינו יוצר ניגוד עניינים מול המממן.

בתקופת היותו שר האוצר טס נתניהו 15 טיסות לחו"ל שעליהן דווח למזכירות הממשלה כנסיעות בתפקיד. רק שבע מהן היו במימון משרד האוצר, והיתר - יותר ממחצית הנסיעות בתפקיד - מומנו בידי גורם חיצוני: טיסה וחצי היו במימון ממשלה זרה, שתי טיסות היו במימון ארגונים יהודיים, 3.5 טיסות במימון הבונדס וטיסה אחת במימון ארגון בינלאומי אחר.


מימון גם לשרה נתניהו


בביקורת עלה, כי נסיעות לחו"ל בתפקיד של נתניהו מומנו על-ידי גורמים חיצוניים, בהם ממשלות של מדינות אחרות, הבונדס, גופים ציבוריים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים שונים אליו או למשק הישראלי. מימון זה נעשה ללא בחינה משפטית של האפשרות שהוא מעמיד את נתניהו בניגוד עניינים בינו לבין הגורם המממן או שהוא בגדר מתנה האסורה לפי חוק המתנות. יצוין, כי כך נהגו גם שרים אחרים באותה תקופה.

למרבית נסיעותיו של נתניהו בתפקיד התלוותה רעייתו שרה. חלק מנסיעותיה מומנו על-ידי גורם חיצוני; בחלק מן המקרים הגורם החיצוני שמימן את נסיעתה היה אחר מזה שמימן את נסיעת נתניהו, ולא היה לו קשר לנסיעה; במקרה מסוים התלווה ילדו של נתניהו לנסיעה, והוצאותיו מומנו במימון חיצוני. גם מימונים אלה נעשו ללא בחינה משפטית של האפשרות שהמימון הוא בגדר מתנה אסורה לשר או שהוא מעמיד אותו בניגוד עניינים.

בנסיעה פרטית של נתניהו לארה"ב בזמן היותו שר האוצר, הממונה על הבונדס, מימן הבונדס את שהותו במלון; בנסיעה בתפקיד לאנגליה במימון ממשלתי, מימן הבונדס את השהות שלו ושל רעייתו במלון; בשתי נסיעות בתפקיד שרעייתו הצטרפה אליהן, מימן הבונדס את הוצאותיה אף על-פי שהוצאות נתניהו לא מומנו על ידו.

לדעת שפירא, נוכח הסמכויות הנרחבות של שר האוצר ובהתחשב באינטרסים פוטנציאליים של הגורמים השונים שמימנו את הנסיעות, ובהם גופים ואנשים פרטיים שהיו להם קשרים מסוגים שונים לנתניהו או למשק הישראלי, ולנוכח החשש לניגוד עניינים, ראוי היה שנתניהו ינקוט את מידת הזהירות ויפנה לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם ניתן לתת לו היתר לנסיעה. גם כשתכלית הנסיעות הייתה הופעות הסברה עבור מדינת ישראל או סיוע לארגונים - וקל וחומר כשמדובר בנסיעה פרטית במימון חיצוני - ראוי היה שנתניהו יבקש חוות דעת משפטית קודם קבלת המימון החיצוני לנסיעות אלה ויוודא, כי הדבר עולה בקנה אחד עם הכללים החלים בנושא.


הממשלה הייתה חותמת גומי


השרים שכיהנו באותה עת, ובהם נתניהו, הגישו לממשלה או לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בקשות לאישור נסיעותיהם בתפקיד אשר לא כללו פרטים בדבר הנסיעות, מטרתן, נחיצותן, הצטרפות בני משפחה והגורם המממן את הוצאותיהם. בפועל אישור הממשלה נעשה באופן אוטומטי ללא בחינה והיה בגדר חותמת גומי בלבד.

גם בתקופה שנבדקה בביקורת המעקב (מתחילת 2012 עד אמצע 2015), הממשלה - שאליה הובאו לאישור בקשות השרים לנסיעות לחו"ל - לא דנה בהן, ואישרה אותן ללא בחינה. בטופס הבקשה לאישור נסיעת שר לחו"ל בתפקיד, אין דרישה לציין מי הגורם המממן את הנסיעה, וכך לא ידעה הממשלה האם מדובר במימון ממשלתי או במימון חיצוני.

שפירא סבור: "מקום שבו לדעת הממשלה נודעת חשיבות להשתתפותו של שר או סגן שר באירוע בינלאומי לקידום שמה ומעמדה של מדינת ישראל, מן הראוי שהמימון לנסיעה לאותו אירוע לא יינתן על-ידי גורם חיצוני שאינו ממשלתי, ועל מזכירות הממשלה והשרים לפעול בהתאם לכך. כל עוד לא נעשה השינוי הנדרש לעיל, על השרים להקפיד למלא את הדרישה היסודית שכל נסיעה של שר לחו"ל במימון של גורם חיצוני שאינו ממשלתי תיבחן על-ידי גורם משפטי מוסמך, ועל מזכירות הממשלה להקפיד לאכוף דרישה זו".

שפירא גם מבקש להפנות את תשומת לב ועדת הכספים לממצאיו. הוא מציע לקבוע, שהוראות המחייבות עובדי מדינה בנושא טיסות ושירותים נלווים לנסיעות בתפקיד, ובנושא קצובות שהייה והחזרי הוצאות בחו"ל, יוחלו גם על שרי הממשלה והנלווים להם. בכלל זה יש לבחון את האפשרות לקבוע עבור שרי הממשלה את תקרות המימון החיצוני, את סוגי ההוצאות המותרות ותקרותיהן ואת סדרי הזמנת הטיסות והשירותים הנלווים.