מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, לא נתן גילוי מלא על עסקיו הפרטיים בעת שהוכן הסכם ניגוד עניינים איתו באפריל 2013 - קובע (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא. הוא הורה למשרד לבחון את הנושא, אך שנציבות שירות המדינה תוכל להחליט האם לנקוט בהליכים נגד כהן.

כהן לא דיווח על חברה פרטית פעילה (חברה א') שהחזיק ב-50% ממניותיה ושימש כמנהלה. בינואר 2016 שלח כהן למשרד מבקר המדינה עותק של הודעה לרשם החברות מיום 28.5.13 על העברת מניותיו בחברה א' לאדם אחר. אולם על-פי נתוני רשם החברות, רק שנתיים וחצי מאוחר יותר - בסוף דצמבר 2015 - הפסיק כהן להחזיק במניות חברה א'.

עוד מצא משרד מבקר המדינה, כי בהיותו מנכ"ל המשרד, חתם כהן על הסכם התקשרות לייעוץ ארגוני ב-1.24 מיליון שקל עם חברה פרטית (חברה ב') שבה עבד בעבר. לא נמצאו כל אסמכתאות לכך שכהן התייעץ עם היועץ המשפטי של המשרד כפי שהתחייב בהסדר ניגוד העניינים.

מנהל יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, חנן בזק, החזיק במועד חתימתו על שאלון ניגוד עניינים ב-50% ממניות חברה פרטית ואף שימש כמנהלה, וזאת בניגוד להצהרתו בשאלון.

אמרכל מחוז הנגב של המשרד, סעיד אבוסיאם, לא פירט בשאלון ראשון, שעליו חתם במרץ 2007, את החזקותיו במניות תאגידים, כנדרש בשאלון. פרט לחברות שעליהן הצהיר האמרכל בשאלון שני שמילא, קיימת חברה עסקית נוספת, שעליה לא הצהיר בשאלונים הראשון והשני, ובה הוא רשום כמנהל ומחזיק ב-45% מניות הנהלה וכן ב-45% מניות רגילות.

סגן מנהל יחידת הפיקוח על הצומח והחי, אברהם בן-שושן, לא ענה ליועץ המשפטי של המשרד והדבר פגע בהכנת הסדר ניגוד עניינים עבורו. בן-שושן היה מודע למשמעויות של פעולותיו אלה, מאחר שכבר נחקר פעמיים בנוגע לעבודה פרטית. כמו-כן, מסר בן-שושן מידע חלקי בלבד בשאלון, בעת שלכאורה היה קיים נגדו חשש להתנהלות תוך כדי ניגוד עניינים. אגף המשמעת המליץ לנזוף בבן-שושן או להתרות בו - אך הסמנכ"לית הסתפקה ברישום הערה. שפירא סבור, כי התנהגותו של בן-שושן עלולה להגיע עד פגיעה בטוהר המידות.

שפירא מציין, כי הליקויים במשרד החקלאות בנושא ניגוד העניינים כבר הועלו בדוחות קודמים של משרדו. עוד הוא עומד על כך, שלמעלה מ-100 מבין 1,000 עובדי המשרד טרם ענו על שאלון בתחום ניגוד העניינים, ו-260 שאלונים נוספים נמצאים בבדיקה זמן רב.