בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גילוי לציבור - יותר מלדירקטורים
|
רונן אישרה את הרחקתו של מנכ"ל ישראל-קנדה, ברק רוזן, לתשעה חודשים מכל תפקיד בחברה בורסאית ● רוזן והסמנכ"ל גיא קנדה מסרו לדירקטוריון ואח"כ לציבור מידע מטעה וחלקי
|
רוזן. 250,000 שקל קנס [צילום: ארז עוזיר]
|
|
|
|
|
חובת הגילוי לציבור עשויה להיות נרחבת יותר מאשר הגילוי שנמסר לדירקטוריון. זוהי המסקנה העולה (יום ב', 23.5.16) מפסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן. רונן אישרה ברובם את אמצעי האכיפה המינהלית שהטילה רשות ניירות ערך על ברק רוזן, הבעלים והמנכ"ל של חברת הנדל"ן ישראל-קנדה, ועל סמנכ"ל הכספים שלה, גיא קנדה. בעקבות ההחלטה, לא יוכל רוזן לשמש כנושא משרה בחברה בורסאית כלשהי במשך תשעה חודשים. באפריל 2012 דן דירקטוריון ישראל-קנדה בהצעתם של רוזן ושותפו, אסי טוכמאייר, לרכוש את מלון מנדרין בתל אביב. ההצעה הובאה במסגרת הסכם תיחום פעילות של רוזן וטו כמאייר כלפי החברה, ולפיו אם יקבלו הצעה בנוגע לעסקיהם הפרטיים בתחום הנדל"ן - יגישו אותה קודם לחברה. הדירקטוריון דחה את ההצעה והחברה דיווחה על כך לציבור. הרשות מצאה, כי בפני הדירקטוריון הוצגו פרטים שגויים והועלמו עובדות מהותיות ביחס לעסקה, שגרמו הרשות לערפול התמונה אודות מהות העסקה ותנאיה. העיקריים שבהם: הקרקע הוצגה כחקלאית למרות שהייתה בעלת ייעוד למלונאות ומגורים; לא צוינה התב"ע והיות המקרקעין בהליך מתקדם לשינוי ייעוד למגורים; הטענה שקיים קושי לממן את הרכישה הועלתה ללא בדיקה. פרטים מטעים אלה נכללו גם בדוח המיידי שפורסם לאחר הישיבה. מיד לאחר מכן רכשו רוזן וטו כמאייר את הקרקע, ובתוך חודשיים מכרו על הנייר 100 יחידות מקרקעין - וכך מימנו את הרכישה. רונן דחתה את כל טענותיהם של רוזן וקנדה נגד החלטת מותב האכיפה. בין היתר היא אומרת: "דיווח לציבור המשקף באופן מדויק את המידע שנמסר לדירקטוריון כפי שהמידע נמסר לו - לרבות פרטים שגויים וחלקיים - יכול להיחשב כדיווח מטעה. זאת כיוון שלצורך ביקורת על החלטת הדירקטוריון לדחות את העסקה, לא די לו למשקיע לקבל דיווח על המידע שנמסר לדירקטוריון ושעל יסודו התקבלה החלטתו בפועל, אלא גם את המידע שנדרש כדי להעריך את החלטת הדירקטוריון. כאשר המידע שנמסר לדירקטוריון היה מידע שגוי או חסר, הדבר עשוי להיחשב לא רק להפרה של חובות הגילוי כלפי הדירקטוריון, אלא גם כלפי ציבור המשקיעים". רונן מנתחת בפירוט את הדיווח שנמסר לדירקטוריון וקובעת שהוא היה מטעה, וכאמור - מאחר שאותו מידע נמסר גם לציבור, הרי שההטעיה הייתה גם כלפי המשקיעים. רוזן גם ישלם קנס של 250,000 שקל, ואילו קנדה ישלם 120,000 שקל (30,000 שקל פחות משקבע מותב האכיפה).
|
תאריך:
|
24/05/2016
|
|
|
עודכן:
|
24/05/2016
|
|
איתמר לוין
|
גילוי לציבור - יותר מלדירקטורים
|
|
מוסא אדם, אזרח סודן, תובע מהמדינה 4.14 מיליון שקל בטענה שהוחזק במשמורת במשך למעלה משנתיים בכליאת שווא. זאת, לטענתו, בשל סדרה מתמשכת של כשלים ומחדלים, שעיקרם אי-זיהויו כנתין סודני הנהנה מן ההגנה הקולקטיבית שהחילה המדינה על אזרחי מדינה זו בשנת 2007.
|
|
|
רב-פקד בדימוס עו"ד אורנה שמר תובעת (15.5.16) מיליון שקל ממשטרת ישראל בעקבות פרישתה מהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), בה שירתה בשנים 2014-1999.
|
|
|
מחלות ויראליות מציגות את אחד האתגרים הגדולים ביותר בפני עולם הרפואה, בשל יכולת הווירוסים המחוללים אותן להתחמק מחיסונים ולפתח במהירות עמידות בפני תרופות. נגיפים רבים, דוגמת זיקה, אבולה וקדחת דנגי (dengue fever), הפכו למגיפה כלל-עולמית הגובה מחיר אנושי וכלכלי כבד. מדענים ביבמ ובמכון המחקר של סינגפור להנדסה ביולוגית וננו-טכנולוגיה, זיהו מולקולת-ענק (macromolecule) העשויה לסייע במניעת הדבקה מסכנת-חיים בווירוסים, בעזרת מנגנון פעולה תלת-שלבי המונע מהווירוס לפתח עמידות בפני תרופות.
|
|
|
ההשקעה בבניית שני מגדלי המשרדים המתוכננים של אשטרום נכסים וחברת דן בבני ברק זינקה תוך חודשיים ב-100 מיליון שקל. ב-23 במרס הודיעה אשטרום נכסים, בעלת 50% בפרויקט, שההשקעה הכוללת - עם דן, לא כולל קרקע תהיה 650 מיליון שקל. הבוקר (יום ג', 24.5.16) הודיעה אשטרום שההשקעה הכוללת (ללא קרקע) תהיה 750 מיליון שקל. אשטרום, שהיא חברה ציבורית, לא הסבירה איך ומדוע זינקה ההשקעה בכ-15% תוך חודשיים.
|
|
|
"נכון הסדר שנקבע ולפיו חובה על הכנסת והוועדות להזמין לדיון את הייעוץ המשפטי שלה ולהקשיב לו, ואין חובה לקבל את עמדתו" - סבור (יום ג', 23.5.16) היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון. הוא דיבר בערב עיון בלשכת עורכי הדין. לצד זאת העיר, כי הוא משתמש בביטוי "קשיים חוקתיים ניכרים" ולא "בלתי חוקתי", משום שהוא יודע שייתכן שיהיה עליו להגן על אותו חוק אם עמדתו לא תתקבל.
|
|
|
|