מותו של מחבל בזמן שביצע פיגוע אינו מונע את הריסת ביתו, אם מתקיימים התנאים המאפשרים זאת - קובע (יום ד', 15.6.16) בית המשפט העליון.
בג"ץ דחה עתירה נגד הריסת ביתו של מוחמד עבד אל-קאדר מצאלחה, אשר רצח במארס השנה בנמל יפו את התייר האמריקני טיילור פורס ופצע תשעה בני אדם נוספים. מצאלחה עצמו חוסל במהלך האירוע. בני משפחתו טענו, כי במותו הושגה המטרה שבבסיס הריסת הבית ולכן יש להימנע ממנה.
השופט
חנן מלצר דוחה טענה זו באומרו: "ביסודה של הסמכות [להרוס בתים] המעוגנת בתקנה 119 לא ניצבת תכלית עונשית כי
, אם הרתעתית - ומטרתה מניעת פיגועים נוספים. הכוח ההרתעתי שביסוד תקנה 119 שעלול למנוע פגיעה נוספת בחיי אדם מוביל למסקנה כי לעיתים אין למפקד הצבאי מנוס אלא לעשות שימוש בתקנה 119.
"בהקשר זה יש ליתן גם את הדעת לכך שפעמים רבות המפגעים עצמם רואים כמטרה לשים קץ לחייהם תוך נטילת חייהם של אחרים, ולמצער הם לוקחים בחשבון, כאפשרות ממשית, מצב שבמסגרתו הם עלולים למצוא את מותם תוך כדי ביצוע מעשיהם הרצחניים. לפיכך בעצם מותם - אין כדי לשרת את תכלית ההרתעה כלפי אחרים. בהקשר זה כבר נקבע בעבר בפסיקתנו כי אף אם המפגע מצא את מותו בפעולה ואין הוא בר-עונשין עוד - אין בדבר כדי למנוע שימוש בתקנה 119".
מלצר גם שב וקבע, כי בג"ץ לא ידון מחדש באישור העקרוני שניתן להרוס את בתיהם של מחבלים, אלא רק בטענות נקודתיות הנוגעות לסבירות ההחלטה במקרה ספציפי. הוא גם אומר, כי בג"ץ לא יתערב בשיקול דעתו המקצועי של צה"ל, כאשר זה קובע שיש בהריסת הבתים כדי להרתיע מחבלים עתידיים.
השופטים
צבי זילברטל ו
אורי שהם הסכימו עם מלצר. את משפחת המחבל ייצגה עו"ד לאה צמל, ואת המדינה - עו"ד רועי-אביחי שויקה.
