כל הסכסוכים בין דיירים הנוגעים לפרויקטים של
תמ"א 38, יוכרעו בידי המפקח על רישום מקרקעין ולא בידי בית המשפט המחוזי - קובע לראשונה (יום ב', 27.6.16) בית המשפט העליון.
השופט
יורם דנציגר אומר כי לשונו של חוק המקרקעין מלמדת בצורה חד-משמעית, שבידי המפקח מצויה הסמכות הייחודית לדון בכל סכסוך בין דיירי בית משותף בנוגע לתמ"א 38. הסמכות חלה הן על התכנון, הן על הביצוע והן על הזכויות בדירות החדשות. העובדה שהחוק ליישום התמ"א הפחית את הרוב הדרוש לאישור התוכנית, מוסיף דנציגר, מלמדת שכוונת המחוקק היא לאפשר הליך מהיר - וגם נקודה זו תומכת במתן הסמכות למפקח.
השופטת
ענת ברון מוסיפה, כי אם תתקבל העמדה לפיה למפקח יש סמכות לדון רק בהיבטים הנוגעים לביצוע של העבודות ולא לזכויות הקנייניות בדירות שייבנו, הרי שלמעשה החוק ירוקן מתוכנו. "כפועל יוצא מן התמריץ שביסודה של תמ"א 38, לא אחת מהוות זכויות הבנייה הנוספות, כולן או מקצתן, את התמורה שמשלמים בעלי הזכויות בגין ביצוע עבודות החיזוק - והא בהא
תליא. הגבלת סמכותו של המפקח לדון רק בביצוע של העבודות, ולא בזכויות בדירות שייבנו, חותרת אפוא תחת תכליתו של חוק החיזוק - שכאמור נועד לקדם עסקות מסוג זה", מסבירה ברון.
בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת
עפרה אטיאס), לפיה הסמכות לדון במחלוקת על דירות עתידיות במסגרת תמ"א 38, נמצאת בידי המפקח ולא בידי המחוזי. בכך התקבלה עמדתם של בעלי שני שלישים מהדירות ברחוב ויתקין בחיפה, נגד עמדתם של בעלי השליש הנותר, אשר חויבו בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל.
השופט
נעם סולברג הסכים עם דנציגר וברון. את בעלי הרוב ייצג עו"ד יעקב סולומון, ואת המיעוט - עו"ד גד שילה.
