כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב תחזור בעוד שנה וחצי (אם להאמין לעירייה) לצורתה המקורית, פחות או יותר, וסוף-סוף תשוב להיות כיכר, ולא גשר בטון. הדבר יעלה למשלם המיסים העירוני 60 מיליון שקל. אפשר היה לחסוך את הסכום, לולא התעקשה העירייה לפני 40 שנה להרוס את הכיכר המקורית והיפה.
הכיכר נבנתה בשנות השלושים של המאה הקודמת לכבודה של צינה, רעית ראש העיר המנוח מאיר דיזנגוף. הכיכר הייתה כמדומה אהובה על הכל, פינה שקטה ומרכזית להולכי רגל ולנופשים-לרגע. אבל אחרי 40 שנה החליט ראש העיר
שלמה להט המנוח: די, מספיק, בואו נהפוך הכול. הכיכר הפכה לגשר בטון מכוער, ותחתיו סללו כבישים.. היה זה ניצחון כלי הרכב על הולכי הרגל.. כדי להציל חלק מיוקרת הגשר-הכיכר, הציבו במרכזו פסל של
יעקב אגם, שאחת לשעה ניגן ופיזר סילוני מים ואש.
רבים אהבו את פסל האש. אבל הוא לא עמד לעולם, היו תקלות, הוא גם שופץ ושונה. זה שנים שאיננו עובד.
אגם לא התיר לנגוע בפסל שלו כבר לפני שנים ביקשו רבים להרוס את הגשר ולהחזיר את הכיכר לצורתה המקורית. אבל אז התברר שלאגם יש זכות יוצרים על הפסל, ואסור להכניס בו שינוים, או אף להזיז אותו, ללא הסכמתו הוא לא הסכים. המחלוקת התגלגלה לבית המשפט. הגשר המשיך לעמוד על תילו.
לאחר זמן רב הושג הסכם עם יעקב אגם. אז החליטה העירייה לערוך משאל בין תושבי הרחובות הסמוכים (למה רק הם?), האם להשאיר את הגשר או להחזיר את הכיכר. קצת לצערם של בכירים בעירייה, הצביע הרוב בעד החזרת הכיכר ההיסטורית. ראש העיר
רון חולדאי, שלא כל כך אהב את התוצאות, לא מיהר ליישמן.
מוציאם מהכיכר את עצי הפיקוס עכשיו, כנראה, סודר כמעט הכול, ואפשר להתחיל במלאת השיחזור. היו תחרויות אדריכלים, וועדות.. "כמעט", כי עדיין לפנינו שתי הצעות - מתוך רבות - שהגיעו למשחק הגמר: האם הכיכר תהיה מוגבהת קצת מהרחוב, או מוגבהת קצת יותר, כדמות גבעה קטנה. אחרי שיחליטו תהיה עוד בעיה, כי העירייה החליטה לעקור 11 עצי פיקוס, שהיו גינון עיקרי בכיכר צינה, ולהעביר אותם למקום אחר. מדוע? אדריכל העיר יואב דוד: "עקירת העצים תאפשר להרחיב קצת את המדרכות". אבל העצים עלולים למות בדרך לביתם החדש, ובכל מקרה תאבד כיכר צינה אחד המרכיבים הייחודיים שלה. מור גלבוע מעמותת מגמה ירוקה: "העצים נותנים צל ומהווים נכס עירוני והיסטורי".
אחרי שכולם יחליטו, ויבחרו, תתחיל העודה, שאמורה להמשך שנה וחצי. אבל כבר עתה, ועוד יותר בעתיד, תישאל במלוא חומרתה השאלה: מי האחראים לכך, שצריך להוציא עתה 60 מיליון שקל מכספי הציבור, למעשה ללא צורך? מיהם האנשים שהחליטו על הריסת הכיכר לפני 40 שנה, והאם יש מקום לדרוש מהם, אישית, לשלם מכיסם לפחות חלק מסכום זה?
