עמותת הרוב החדש, שהקים הפרסומאי אייל ארד במסגרת קמפיין להפלת שלטון נתניהו בבחירות 2015, השקיעה 3,381,985 שקלים ברכישת מדיה פרסומית בשנת 2015 לבדה. בכך, הפכה לשיאנית העמותות הפוליטיות ברכישת מדיה פרסומית בין השנים 2010 ל-2016.

הנתונים על-אודות היקף רכישת המדיה הפרסומית על-ידי העמותות פורסמו על-ידי חברת יפעת בקרת פרסום. על-פי נתונים אלה, העמותה של ארד השקיעה בשנה אחת סכום גדול מן ההשקעה שהשקיעו עמותות אחרות בסך הכולל בשש שנים.

עמותת הרוב החדש התמקדה בקמפיין אגרסיבי נגד נתניהו. במסגרת הקמפיין הזה חילקה חצי מיליון עותקים של עיתון בשם 'ישראל מחר', בעיצוב דומה מאוד לעיצוב של העיתון 'ישראל היום', אשר הציג את החדשות כביכול של היום אחרי הבחירות שבהן מפסיד נתניהו.

במקום השני בהשקעה כספית במדיה פרסומית נמצאת עמותת הימין 'אם תרצו', שהשקיעה בשש השנים האחרונות 2,145,305 שקלים. רוב הסכום (1,338,551 שקלים) הושקע בשנת הבחירות ב-2015. כחצי מיליון שקלים הושקעו בשנת 2010, כ-200 אלף נוספים בשנת 2012 ושאר הסכום הושקע בשנים 2011, 2013 ו-2016.

אולם עמותת 'אם תרצו' היא עמותת הימין הכמעט יחידה שנמצאת ברשימת העמותות הפוליטיות השיאניות בהשקעה במדיה פרסומית. היא בהחלט היחידה מן הימין בצמרת הרשימה. אחריה ברשימה נמצאים מטה יוזמת ז'נבה (1,268,289 שקלים), מפקדים למען ביטחון ישראל (1,256,081 שקל), שלום עכשיו (813,063 שקל) וארגון V15 שהשקיע בשנת 2015 568,523 שקלים ברכישת מדיה פרסומית.

אמש פורסם כי ארגון V15, שהתמקד בקריאה להחלפת נתניהו, השתמש בכספי מימון אמריקני שהועברו לתנועת האם שלו - וואן ווייס - על-ידי מחלקת המדינה האמריקנית.

עוד נמצאות ברשימה העמותות הבאות - הקרן החדשה לישראל (389,672 שקל), גוש שלום (323,165 שקל), שוברים שתיקה (216,317 שקל), תנועת הימין ישראל שלי (204,886 שקל בין 2010 ל-2014 ואף לא שקל אחד בשנים 2015 ו-2016), מחסום ווטש (159,952 שקל), ארגון הימין המשפטי שורת הדין (63,652 שקל) וארגון בצלם (57,717 שקל). שני הארגונים הארונים נזקקים פחות לרכישת מדיה פרסומית משום שהם נחשבים ליוצרי חדשות המתפרמות ממילא באתרי החדשות המובילים.

עוד עולה מדיווח חברת יפעת כי האיחוד האירופי השקיע 159,952 שקלים ברכישת מדיה בקמפיינים פוליטיים בישראל. ההשקעה הגדולה ביותר של האיחוד האירופי במדיה פרסומית בישראל הייתה בשנים 2010 (89,941 שקל) ו-2016 (65,296 שקל). שאר הסכום הושקע בשנים 2011 ו-2014. האיחוד האירופי הקפיד שלא להשקיע במדיה פרסומית בישראל בשנים 2012 ו-2015 שבהן התקיימו בישראל בחירות.