מייק ון-קול, מתדיין סדרתי בכל הערכאות, הורשע (18.7.16) בזילות בית המשפט בשל דברים בוטים ואיומים שהעלה על הכתב בשנים 2013-2011 נגד שורה של שופטים ורשמים.
ון-קול טוען שנגרם לו נזק בלתי הפיך מאז אושפז בכפייה בשנת 2004, והשופטת דפנה בלטמן-קדראי (בשבתה בבית משפט השלום בראשון לציון; כיום במחוזי מרכז) מתייחסת גם היא למצבו המנטלי ולחוסר יכולתו להגן על עצמו ללא סניגור. עם זאת, מצבו הנפשי של ון-קול לא עלה כטענת הגנה.
כתב האישום נגע לשבעה מקרים, בהם הגיש ון-קול לבתי המשפט כתבי בי דין שונים וכלל בהם השתלחויות קיצוניות כלפי
דליה גנות,
חגי ברנר, אסתר נחליאלי-חיאט ועמיעד רט. בחלק מן המקרים הוא גם איים עליהם במפורש, שיביא לסיום כהונתם ויאלץ אותם לפרוש בבושת פנים. הגנתו של ון-קול התמקדה בשלוש טענות: הוא לא התכוון להשפיע על השופטים אלא מדובר בשפתו הייחודית; מדובר בזוטי דברים; אחרים לא הועמדו לדין ומדובר באכיפה בררנית.
בלטמן-קדראי עומדת בהרחבה על הצורך להגן על כבודו ועצמאותו של בית המשפט, גם תוך הגבלה של
חופש הביטוי. לדבריה, "חופש ביטוי החותר תחת תקינות עבודת הרשות השופטת מאיים על חופש הביטוי עצמו, והגבלת חופש הביטוי לשם שמירה על מעמד השופטים מתחייבת לטובת הגנת ערכיה של הדמוקרטיה והחירויות המוגנות בה". עוד היא אומרת, כי האיסור על ביזוי בית המשפט נועד למנוע השפעה על שיקול הדעת השיפוטי ולשמור על שוויון בין הצדדים.
במקרה של ון-קול מצאה בלטמן-קדראי, כי הוא ידע היטב שקיימות דרכים חוקיות להבעת חוסר שביעות רצונו מההחלטות בעניינו, ולעיתים אף נקט בהן. מכאן, שדבריו כלפי השופטים והרשמים נועדו במישרין להשפיע עליהם, ולכן התקיים היסוד הנפשי של העבירה. ון-קול אומנם מנהל מאבק מתוך ביטחון בצדקתו, אך הוא עושה זאת בדרך שפוגעת בשופטים, מפריעה לעבודתם ומאיימת לפגוע במעמד מערכת המשפט.
טענת זוטי דברים נדחתה בנימוק, שכוונתו של ון-קול הייתה לפגוע במעמדם של השופטים; "אין זו פגיעה קלת ערך אשר ניתן למחול עליה בגדר הגנת זוטי הדברים", אומרת בלטמן-קדראי. ואילו הטענה להגנה מן הצדק נדחתה, למרות שהוכח שנדירים מאוד המקרים של העמדה לדין בעבירה זו, שכן ון-קול לא הוכיח שההחלטה להעמידו לדין נבעה משיקולים זרים. בלטמן-קדראי מציינת את האינטנסיביות שבמעשיו של ון-קול ואת העובדה שחזר על מעשיו גם לאחר אזהרות משטרתיות ומשפטיות. את המדינה ייצגה עו"ד רוית צלאח-מימון, ואת ון-קול - עו"ד גל וולף.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
