המדינה יוצרת אבסורד בשיקום קטינים, כאשר לאחר שחרורם מן הכלא - הטיפול בו מצומצם בהרבה לעומת תקופת מאסרו. שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, גם מצביע (יום ב', 8.8.16) על השיעור הגבוה של הקטינים החוזרים למעגל הפשע, ואומר ש"מדובר בנתון שיש להדהדו בקרב הגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת".
עמית מצטט את נתוני שירות בתי הסוהר, לפיהם "שיעור הרצידיביזם בקרב צעירים עד גיל 18 הוא הגבוה ביותר בין שיעורי הרצידיביזם של אסירים משוחררים בכל קבוצות הגיל, וכי אחוז החזרה לכלא בתוך חמש שנים מבין הקטינים ששוחררו מכלא אופק עמד על 75%(!!!)". לצד זאת, "כאשר קיימת תוכנית שיקום מובנית, יש בכך כדי לצמצם את אחוז הרצידיביזם בחמישים אחוז. שיקולים אלה, לצד המאפיינים של עבריינות נוער בכלל, ראוי כי יעמדו נגד עיני ועדת השחרורים ובתי המשפט הדנים בעתירות כגון דא".
לצד זאת, מצביע עמית "על אבסורד מסוים במערך השיקום. אסיר ברשיון נהנה מתוכנית שיקום הכוללת תמיכה ופיקוח. אך כאשר הנער משתחרר מכלאו בתום התקופה, 'סל השירותים' שניתן לו מצומצם בהרבה. הוא לא נמצא בהשגחתו ובטיפולו של שירות המבחן, הרשות לשיקום האסיר נותנת מענה חלקי בלבד והאגף לנוער, צעירים ושירותי תקון במשרד הרווחה מטפל בכלל בני הנוער בסיכון, כך שעיקר משאביו מופנים למניעה, הגם שהוא מטפל גם באסירים משוחררים בודדים. רוצה לומר כי בהיעדר תוכנית שיקום לאסיר בירשיון, אפשרויות התמיכה בנער המשתחרר מצומצמות למדי".
לדברי עמית, "אין זה סוד כי שרשרת הטיפול בנוער עבריין סובלת ממצוקה. מאחר שבהאידנא הדברים נמדדים במונחים כלכליים, חשוב להדגיש כי בנוסף לרווח האישי של כל אחד מהנערים הנחלצים מדרך העבריינות, החברה יוצאת נשכרת גם בהיבט הכלכלי של השיקום, וכל שקל של השקעה מניב תשואה כפולה ומכופלת. בהקשר קרוב לענייננו, של אסיר צעיר ש'נפלט' לרחוב מהכלא וביצע עבירה יומיים לאחר ששוחרר, כתבתי כי "אסירים שנכנסים למסלול שיקום יודעים מה הם אמורים לעשות לאחר שחרורם, אולם אסירים, כמו המערער שבפנינו, שנזרקים לרחוב, פשוטו כמשמעו, מהווים תעודת עניות לחברה הישראלית'".
הדברים נאמרו בהחלטתו של עמית לדחות את בקשתו של קטין לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז להימנע משחרורו המוקדם. הצעיר הורשע במספר עבירות, שהחמורה בהן הייתה תקיפה אלימה של קשיש, שבוצעה חודשיים לאחר ששוחרר ממאסרו הקודם, ונדון ל-17 חודשי מאסר. התנהגותו בכלא הייתה בעייתית, אף בחודשים האחרונים חל בה שיפור. בשורה התחתונה, אומר עמית, "למרות ההתפתחויות החיוביות מן העת האחרונה, קיים קושי לזהות מגמה חיובית עקבית ומתמשכת" ולכן לא ניתן לקבל את הערעור. את הקטין ייצגו עוה"ד אלקנה לייסט ונטע פת, ואת המדינה - עו"ד אבי מיליקובסקי.
