תביעות קטנות (6)

חברת עדיאל כנסים ואירועים, המפעילה אולמות אירועים במרכז "מול הפארק" ברעננה, הפרה חוזה ונהגה בגסות בלקוחה, תוך שהיא מנצלת הזדמנות להגדיל את רווחיה ומתעלמת מהפגיעה שנגרמה ללקוחה. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא, כרמית בן-אליעזר, חייבה את עדיאל לפצות את הלקוחה ב-5,000 שקל, לאחר שהודיעה לה - יומיים בלבד לפני יום הולדתו ה-70 של בעלה - שהיא מעבירה את האירוע מהאולם הגדול שלה לאולם בינוני, שיכול היה להכיל בדיוק את כמות המוזמנים ללא הרזרבה המבוקשת, דבר שאילץ אותה למצוא מקום אחר. עוד מציינת בן-אליעזר את החוצפה בה נהגה עדיאל בלקוחה ואת עדותו המתחמקת והבלתי-אמינה של נציג החברה בבית המשפט, ומסכמת: "התנהלות מעין זו אינה מקובלת ומקומה לא יכירנו בהלכות מסחר תקינות".

חברת הנסיעות אסיה טרוול תשלם 24,000 שקל לשני זוגות של נוסעים דתיים בטיול מאורגן שהוציאה לארה"ב ולקנדה. שופט בית המשפט לתביעות קטנות, יאיר חסדיאל, קבע שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה בשלושה נושאים מרכזיים: הרכב שניתן לקבוצה היה קטן ובלתי מתאים, הרב דב שחר לא הדריך אותה כיאות ולעיתים לא הדריך כלל, ולא סופק לחברי הקבוצה מזון כשר בכמות ובאיכות שהובטחו להם. החברה גם תשלם הוצאות בסך 1,500 שקל.

חברת למטייל תפצה את עו"ד גלעד זפרן ב-12,000 שקל על משלוח ספאם פרסומי. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, אושרית הובר-היימן, אומרת שזפרן אומנם נרשם לאתר של למטייל, אך החברה לא הוכיחה כנדרש בחוק שהוא הסכים באופן מפורש לקבל ממנה פרסומות. עם זאת, הפיצוי שיקבל זפרן יהיה קטן בהרבה מזה המירבי הקבוע בחוק (1,000 שקל לכל אחת מ-59 ההודעות), שכן הובר-היימן מביעה חוסר נוחות מהתנהלותו, כאשר ידע שהודעת ההסרה שלו לא התקבלה, וכאשר הצגת הדברים מצידו בבית המשםט לקתה בחסר.

אדם שרכש בירה ממבשלת שריגים וטען שהיא הייתה מקולקלת, לא הוכיח את טענותיו ולכן נדחתה תביעתו נגד המבשלה. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש, בנימין בן-סימון, אומר בנוסף לכך, כי המבשלה שמרה דוגמית מהבירה שמכרה לתובע, ובדיקה שלה העלתה שהיא הייתה תקינה. עוד ציין, כי שבועיים לפני שהרוכש העלה לראשונה את טענותיו בנוגע לאיכות הבירה, אמר אביו לבעלי המבשלה שבנו משך את ידו מעסקים אלו משום שלא הצליח בהם. התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 1,800 שקל.

רשמת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אלישבע חן, דחתה תביעה בסך 33,000 שקל שהגיש מארגן קייטנות חרדי נגד עיריית ירושלים. התובע טען, כי העירייה שינתה הן בשנת 2013 והן בשנת 2014 ברגע האחרון את מועדי מסעות האופניים שארגנה, הוא נאלץ להחזיר כספים ללקוחותיו והמוניטין שלו נפגעו. אולם חן מצאה, כי בשנת 2013 יצא מסע האופניים במועד שתוכנן מלכתחילה, ואילו בשנת 2014 נבע העיכוב ממבצע צוק איתן. עוד נקבע, כי העירייה החזירה את דמי ההשתתפות תמורת החניכים שלא השתתפו במסעות, ולכן לא נגרם למארגן נזק כלשהו. התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 500 שקל.

בני זוג ניפחו בצורה חסרת פרופורציה תביעה שהגישו נגד שכן בשל מזגן שהתקין מעל דירתם, באופן המעלה חשש לניצול לרעה של הליכי משפט - אומר שופט בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, אלי ברנד. בני הזוג תבעו 20,000 שקל, אך ייאלצו להסתפק בעשירית הסכום - פיצוי שיקבלו על טפטוף המזגן, ליקוי אותו היה על השכן הנתבע לפתור. לדברי ברנד, התנהלותם של בני הזוג היא תוקפנית וחסרת סובלנות, והם לא הוכיחו את יתר נזקיהם הנטענים (כגון התרגזות של הבעל שפגעה בבריאותו או רעש בלתי סביר של המזגן). בשל התנהלות זו, לא זיכה אותם ברנד בהוצאות.

רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניר נחשון, דחה את תביעתו של משה בן-יעקב לקבלת פיצוי לאחר שעוכב למשך שלוש שנים בידי שוטרים, לאחר "סיבוב שערים" בירושלים. נחשון קבע, כי בן-יעקב ניסה להתחמק ממחסום משטרתי ובחיפוש ברכבו נמצאו סכין וסטיקרים של ארגון להב"ה. מאחר שהחזקת סכין היא עבירה, הייתה לשוטרים עילה לעכבו ולדרוש ממנו להתלוות אליהם לתחנה. בן-יעקב גם לא הוכיח שהוחזק יותר משלוש השעות המותרות, ולא הוכיח שהיו מחדלים בחקירתו. ואילו טענותו של בן-יעקב לפיה הושפל בידי השוטרים, לא זכתה לסיוע כלשהו. בן-יעקב חויב בתשלום הוצאות בסך 750 שקל.