מתחם העונש הראוי על חברות בדאעש הוא שלוש-חמש שנות מאסר - קובע (יום ג', 23.8.16) בית המשפט העליון. השופט מני מזוז אומר שמדובר בהחמרה של ממש בענישה, והשופטת דפנה ברק-ארז אומרת שהחמרה כזאת צריכה להיעשות בהדרגה.

בית המשפט העליון דחה את הערעורים ההדדיים על עונשו של מהראן חאלדי - 42 חודשי מאסר. חאלדי יצא לטורקיה, עבר לסוריה, התגייס לדאעש בסוף 2014 והשתתף בלחימה נגד כוחות עירקיים, אירניים ושיעיים. הוא אף נפצע בבטנו ואיבד את כף ידו, חזר לטורקיה ומשם הוחזר ארצה. חאלדי הודה במגע עם סוכן חוץ, אימונים צבאיים אסורים, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, פעולה ברכוש טרור ועוד.

מזוז מדגיש את הסיכון הביטחוני הממשי הכרוך בהצטרפותם של ישראלים לדאעש, ואומר שיש צורך ב"ענישה משמעותית ההולמת את חומרת המעשים ואת הצורך בהרתעת הרבים". לצד זאת, הוא דחה את עמדת המדינה, לפיה מתחם העונש צריך להיות 12-8 שנות מאסר, באומרו שהוא מתקשה "לראות את הבסיס הנורמטיבי והצידוק הענייני" למתחם זה. העונש שהוטל על חאלדי חמור מאלו שהוטלו במקרים קודמים, מציין מזוז, ולכן הוא חלק ממגמה של החמרה בענישה. השופטת אסתר חיות הסכימה עם מזוז.

ברק-ארז מוסיפה: "ישנם שיקולים כבדי משקל התומכים בהחמרה בעונש בגין עבירות מן הסוג שנדון בפנינו. אם השתכנעתי, בסופו של דבר, שיש להשאיר את העונש על-כנו חרף שיקולים אלה, הרי שהדבר נבע בעיקר מן הטעם שהחמרה במדיניות ענישה צריכה
להיות הדרגתית".

לדברי ברק-ארז, "מבלי לקבוע מסמרות, אני נוטה לדעה שמתחם הענישה במקרים מסוג זה אמור להיות מחמיר משנקבע, בעיקר
בכל הנוגע לרף העליון שלו". היא גם מזכירה שחוק המאבק בטרור, הנמצא בחקיקה, יחמיר את הענישה על עבירות אלו ומסכמת: "יידעו אפוא מי שחושבים על הצטרפות לדאעש כי המדיניות העונשית בעניין זה תהא, על דרך הכלל, מחמירה". את המדינה ייצג עו"ד שלומי אברמזון, ואת חאלדי - עו"ד חוסין אבו-חוסין.