חברת רמט הפרה את פרטיותו של המהנדס רמי שמיר, כאשר חדרה לתיבת הדוא"ל שלו והציגה התכתבויות שניהל כראיות בסכסוך ביניהם - קובע (יום ד', 24.8.16) שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז.
שמיר ניהל עבור רמט את הפרויקט להקמת מחלף דרור, במפגש בין כביש 4 לכביש 553. לצורך ניהול הפרויקט, העידה רמט לרשותו של שמיר חדר במשרדיה, מחשב ותיבת דואר אלקטרוני, שהתנהלה דרך שרתיה של רמט. כאשר התגלעה מחלוקת כספית בין רמט לשמיר והוגשו תביעות הדדיות לבית משפט השלום בנתניה, הגישה רמט כראיה התכתבויות מתוך אותה תיבת דוא"ל.
בית משפט השלום קיבל את בקשתו של שמיר וקבע, כי השימוש בתכתובות הפר את פרטיותו והורה להוציא מהתיק כל התכתבות שלא נשלח העתק ממנה לרמט. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של רמט ומזוז דחה את בקשתה לערער לעליון.
מזוז קובע, כי יש להחיל במקרה זה את הכללים שקבע בית הדין הארצי לעבודה לעניין עיונו של מעסיק בתיבת דוא"ל שהעמיד לרשות העובד - למרות שלא היו יחסי עובד-מעביד בין רמט לשמיר. באותו פסק דין נקבע, כי ככל שמדובר בתיבת דוא"ל שהעמיד המעסיק לעובד - הרי שהמעסיק רשאי לעיין בתכתובות האישיות של העובד רק בנסיבות חריגות של חשש ממשי לביצוע פעולות לא חוקיות או פעולות שיש בהן כדי לפגוע בעסק מצד העובד, ואם העובד הסכים מראש לכך.
מזוז מוסיף: "גישתה של המבקשת, העולה מטענותיה השונות, לפיה היות המחשב והשרתים קניינהּ מקנים לה את הזכות לחדור למרחבו הפרטי של המשיב, גם אם מניחים שקיים הבדל איכותי בין יחסי עבודה רגילים למתכונת ההתקשרות הספציפית, מתעלמת ממעמדה הרם של הזכות לפרטיות, ומניחה, שלא בצדק, כי לא מוטלות עליה מגבלות כלשהן במימוש זכות הקנין שלה. גישה זו אינה מקובלת עלי". את רמט ייצג עו"ד דניאל דן-גור.