ניתן לפעול מודיעינית כדי למצוא את המסיתים, ולהפנות את כלי ההסתה נגדם. השאלה שנשארת היא כיצד יש לתת מענה בזמן אמת. ישנם היבטים של הסתה, שנופלים תחת ההגדרה של
חופש הביטוי. כך אמר (12.9.16) תת-אלוף במילואים יוסי קופרווסר, שכיהן בעברו כראש חטיבת המחקר וכמנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים. את הדברים אמר בכינוס הבינלאומי השנתי של המכון למדיניות נגד טרור של המרכז הבינתחומי הרצליה.
לדבריו, יש שני סוגי הסתה. ההסתה הראשונה היא יצירת התשתית התודעתית שמסבירה מדוע התרבות המערבית היא תרבות קלוקלת. הסתה זו מסבירה שיש לצאת נגד תרבות המערב, המייצגת את השטן. בהקשר הפלשתיני, הסתה זו אומרת שאין עם יהודי, אין לו היסטוריה בארץ ישראל, לכן לא מגיעה להם מדינה ויש לפעול נגדם.
ההסתה השנייה קובעת שלאחר שמבססים את ההסתה הראשונה, יש לפעול ולעשות משהו בהתאם. לפי קופרווסר, הציבור הישראלי מבין שההסתה הראשונה מהווה קריאה לאלימות, אולם היא עדיין נופלת בתוך המרחב של חופש הביטוי, מאחר שהיא נחשבת כהבעת דעה.
קופרווסר אמר שדרך הפעולה המודיעינית היא לאתר את הרשתות החברתיות בהן מתנהל שיח שכזה, וליצור מילון מקיף למציאת המילים המסיתות. השלב הבא, מדגיש קופרווסר, הוא לאתר את האדם שהשתמש במילים המסיתות ולהעביר לו מידע הפוך למה שחיפש. כך לדוגמה, אדם שחיפש פסוק מהקוראן שמצדיק מעשי טרור נגד המערב, יקבל מידע על פסוקים אחרים המדברים על מתינות. דגש נוסף שנדרש, הוא מתן הסבר למה הערכים המערביים חשובים.
לשאלה מה ניתן לעשות בזמן אמת, אמר קופרווסר שהדבר דורש מחשבה ופעילות יותר עמוקים, מאחר שהם מחייבים שילוב של מספר רב של מרכיבים.
