שי כהן מארגון כוח לעובדים אמר: "הדיון בנושא
תחבורה ציבורית בשבת מנותק מהמציאות. אנחנו מייצגים כ-3,000 נהגים שעובדים 300 שעות בחודש, כפול מהמותר. מערכת התחבורה הציבורית מוכה, חבולה וגוססת. שר התחבורה הוא לא בולדוזר בנושא הזה. לשיח בנושא לא שותפים העובדים והמשתמשים. היום יש גם עבודה מהבית בשבת בהייטק וכדומה, וגם היא בניגוד חוק. עובדים נאלצים לעבוד בשבת. הכרתי עובד מלגזה שעבד בשבת, ובמוצאי שבת הוציא את הכיפה מהכיס ושם על הראש".
ח"כ
רחל עזריה (כולנו) אמרה כי גם היא אינה תומכת בהפעלת אוטובוסים, אלא במוניות שירות. לדבריה, היום הערים גדולות יותר, הבילוי נעשה פחות בחיק המשפחה ויש יותר מקומות בילוי פתוחים מאשר ביום חקיקת החוק האוסר תחבורה ציבורית בשבת. היא הזכירה את מאבק השבת על חניון קרתא בירושלים. "העיר התחממה בשבת אחר-הצהריים והתחילו צעקות. כל עוד אין הסכמה - הסטטוס-קוו הוא קריטי וחייבים לשמור עליו. אבל גם עצימת עיניים היא חלק מהסטטוס-קוו, לומר שלא אתעניין כל עוד לא שאלו אותי. כולנו תילחם שלא יהיה שינוי בסטטוס-קוו שיפגע בכלל הציבור".
ח"כ
אלעזר שטרן (יש עתיד): "אי-אפשר להפריד את המדינה מהיהדות, אך אפשר להפריד אותה מההלכה. למה? כי היא מופרדת. המדינה היא לא מדינת הלכה, אבל תתן לגיטימציה לתחבורה ציבורית בשבת, אבל בגלל שהיא יהודית היא כן צריכה להתנגד למסחר. החכמה היא אצל המנהיגות החרדית שרואים שאי-אפשר לעצור (את סחף חילולי השבת, ע.י.).
"למה ממשלת ימין-דתיים לא אוכפת סגירת עסקים בשבת?"
כאמור, עיקר הדיון נסוב סביב המסחר בשבת, ונציגי הסוחרים שאלו את ארבעת יוזמי "הצעת חוק השבת" כיצד יוודאו אכיפה של החוק, כאשר כבר היום החוק פרוץ ואינו נאכף.
נשיא להב, עו"ד
רועי כהן: "מדינת ישראל מאפשרת לעסקים הגדולים להמשיך להיות גדולים, ולקטנים להיות למטה. לא ירחק היום שבו גם משרדי עורכי דין, סוכנויות ביטוח ומשרדי רואי-חשבון ייאלצו לפתוח גם בשבת. 50 אלף עסקים נסגרים מדי שנה, ואיש לא לוקח אחריות בגלל המדיניות הזו. כבר היום יש תחבורה ציבורית בשבת עם 21 אלף נהגי מוניות שמפרנסים 25 אלף משפחות. גם כאן יש עצימת עיניים מצד הממשלה. אין וואקום".
דינה אונרייך, נציגת הסוחרים בכפר סבא שניהלו מאבק לסגירת קניון ערים, הביעה תמיהה כיצד למרות שהחוק אוסר על קיום מסחר בשבת, מביעים נציגי ציבור תמיכה בעניין ואף מעודדים זאת ואינם פועלים לאכיפת החוק.
ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני) הקשה חזרה: "מה מונע ממשלה ימנית עם דתיים לאכוף את החוק?". ח"כ עזריה: "אומרים לנו - תסגרו, הרי יש חוק. אבל זה פשוט לא הדיון על השבת".
ח"כ
מיקי זוהר (ליכוד) ניסה להשיב: "החוק שאנחנו מציעים יפתור את בעיית האכיפה כי בעלי עסקים יוכלו להגיש תביעת נזיקין. אנו לא מעלים כעת את נושא האכיפה כי זה ייצור הרתעה, וקודם דרושה הסכמה על העיקרון. אם הח"כים החרדים יתנגדו להצעת חוק השבת היא לא תתקבל. ההשלכות יהיו שהמצב יילך ויידרדר, והכל יהיה פתוח".
תני פרנק מ"נאמני תורה ועבודה" אמר: "נתמוך באכיפת החוק. היום אין אכיפה כי אין הסכמה. את האכיפה יש לקבוע בחקיקה ראשית. צריך לגרום לשבת להיות הערך המאחד. להעביר את הנושא לרמה המוניציפלית שבה יתאפשר לקיים פעילות תרבותית".
ח"כ
יגאל גואטה (
ש"ס) אמר: "תחבורה ציבורית בשבת מובילה לקניונים ולעסקים שפתוחים בשבת. גם לחילונים קשה לחתום על זה". הוא הגיב לדבריו של ד"ר צמרת על הגישה שהפגין רבו, וערג לרב
עובדיה יוסף שבעבר הביע מחאה חריפה נגד תחבורה ציבורית בשבת. גואטה: רק הרב עובדיה היה יכול להגיע לכך... (צמרת: "ובמקביל בן-גוריון בצד החילוני") הייתי רוצה שכל המדינה תושבת בשבת, אבל זה לא קורה, ולכן צריך למצוא את המינימום שבמינימום. ניאלץ בלית ברירה להסכים למשהו. אולי צריך לשבת בצד. ש"ס לא תשב בצד. גואטה: לא עם ישראל המציא את השבת אלא התורה. אין מדינה יהודית בלי שבת. הסטטוס-קוו מיטשטש. הוא יותר מדי פלקסבילי, ואיש אינו יודע להסבירו".
רועי לחמנוביץ' סיכם: "איפה הפוליטיקאים שאמורים לייצג את העובדים שאמורים לעבוד בשבת - מלבד מיקי זוהר ו
עליזה לביא? הייתי מצפה מהתקשורת לקיים דיון עומק בנושא ולא רק להזדעק בגלל איזה מיניבוס שנוסע או לא נוסע".
