בג"ץ הטיל (יום ה', 15.9.16) הוצאות בשיעור יוצא דופן של 20,000 שקל על עותרים שפנו אליו בעניינה של מחצבה פלשתינית, שלטענתם פועלת בצורה בלתי חוקית.

את העתירה הגישו תנועת רגבים ושמונה מתושבי עפרה, מעלה לבונה ושילה, והיא נגעה למחצבה הממוקמת מדרום לעפרה. בין היתר טענו, שהדרך למחצבה נסללה בידי בעליה על קרקע פרטית שבבעלות יהודית ופלשתינית. האיש, מוצטפא טריפי, טען בתגובה שרק חלק קטן ממנה מצוי כיום בשטח C שבאחריות ישראל, וכי הוא בעיצומם של הליכי הסדרה הן של המחצבה והן של הכביש.

המדינה אישרה, שטריפי מנסה לקדם תוכנית להקמת מתקנים הנדסיים בשטח C שישרתו המחצבה, וטענה שהיא אינה משפיעה על היישובים בהם מתגוררים העותרים. עוד טענה המדינה, כי רוב הדרך מצויה בשטח ציבורי והיתרה נמצאת בהליכי הסדרה. בדיון בבג"ץ מסרה המדינה, כי היא הוציאה צווי הפסקת עבודה כלפי פעולות שביצע טריפי ואשר טרם אושרו. יצוין, כי משתי התגובות עולה, כי אכן בוצעו ומתבצעות עבירות בנייה בשטח המחצבה ובדרך המובילה אליה.

בדחותו את העתירה, בפסק דין קצר, אומר השופט יורם דנציגר, כי גורמי המדינה "הפעילו את הסמכויות המסורות להם בעניינים נשוא העתירה דנן באופן סביר, וכי הם ממלאים כהלכה את החובות המוטלות עליהם כרשויות אכיפה". לדבריו, די בכך כדי לדחות את העתירה, גם בלי להסתמך על ההלכה לפיה בית המשפט ימעט להתערב בסדרי העדיפויות של רשויות האכיפה.

דנציגר אינו מנמק מדוע החליט להטיל על העותרים הוצאות בשיעור חריג שכזה, ואינו אומר למשל שהוצע להם למחוק את העתירה אך הם סירבו. הוא גם אינו מסביר את שיעור ההוצאות בהתייחס לכך שכאמור התברר, כי אכן היה יסוד לטרוניות נגד המתרחש במחצבה ובסביבתה.

השופטים צבי זילברטל וענת ברון הסכימו עם דנציגר. את העותרים ייצגו עוה"ד אבי סגל ויעל סינמון, את המדינה ייצג עו"ד יובל רויטמן, ואת טריפי - עו"ד דוד זיסו.