תושבי שכונת גבעת עמל בתל אביב מסכימים לקבל פיצוי בשווי של דירה ממוצעת באיזור, כפי שהציעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן. היא ביקשה (יום א', 18.9.16) מעיריית תל אביב, רשות מקרקעי ישראל והיזמים להודיע עד 1.11.16 האם הם מסכימים למתווה שהציעה.

גבעת עמל שוכנת מול שכונת צמרת, בסמוך לגשר ההלכה בצפון תל אביב. קבוצת יצחק תשובה ומשפחת כוזהניוף רכשו את רוב הקרקע ומתכננים לבנות עליה מגדלי יוקרה. התושבים סירבו להתפנות וטענו שיש להם זכויות במקום מכוח העובדה שמשפחותיהם מתגוררות בשכונה עשרות שנים ובעבר הובטחו להם דירות שם.

שניים מהתושבים ביקשו לאשר תביעה ייצוגית בסך 400 מיליון שקל נגד רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב, שהיו בעלות הקרקע. בדיון שהתקיים בחודש יולי אמרה אגמון-גונן, כי לדעתה מגיע פיצוי למשפחות שהתיישבו במקום במלחמת השחרור, לאחר שפונו מהשכונות בדרום תל אביב שהיו בקו החזית מול יפו. היא הציעה שהפיצוי יינתן למי שהתיישבו בגבעת עמל עד 1961, שכן ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, הבטיח להם מגורי קבע.

בפברואר 1961 הוכרה זכותם של תושבי גבעת עמל למגורים במקום, וככל הנראה היו אז בשכונה 120-100 משפחות, רובן - מימי מלחמת השחרור. לאחר מכן הגיעו למקום משפחות רבות נוספות, ובשנת 1965 העריכה העירייה את מספרן ב-350. אגמון-גונן הסבירה, כי מאחר שאם ההסכם שנחתם עם התושבים בשנת 1961 היה מקוים, הייתה כל משפחה גרעינית מקבלת דירה שהייתה עוברת בירושה. לכן הציעה, שהפיצוי כיום יהיה בשווי של דירה ממוצעת, בניכוי פיצויים שניתנו (אם ניתנו) בעבר.

אגמון-גונן הציעה, שתשובה וכוזהינוף יממנו 79% מהפיצוי, העירייה תממן 12% והמדינה - 9%. היא ציינה, כי מדובר בהסדר מורכב, אך לדעתה ניתן יהיה להגיע למספרים המדויקים באמצעות ועדה שתכלול עורכי דין, רואי חשבון ושמאים, שיבחנו את הזכאות לפיצוי, את גודלו ואת שקלולם של סכומים שניתנו בעבר. כאמור, התושבים הסכימו, אך יתר הצדדים טרם מסרו את עמדתם.

את התובעים מייצגים עוה"ד משה קריף וגולן קאשי, את רמ"י מייצגת עו"ד לימור חלד-רון, ואת העירייה - עוה"ד אורנה אחרק-פרלוק, אורנית צילקר-בר ועמי פזטל.