עיריית תל אביב תשלם 5,000 שקל להנריקה שינברג, קשישה המתגוררת ברחוב אבן גבירול בעיר, ולבנה, דניאל שינברג, על מטרד רעש קשה שגורם פינוי הזבל מתחת לביתה של התובעת מדי יום בין 3 ל-4 לפנות בוקר. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אידית קליימן-בלק, קבעה, כי העירייה לא עשתה די כדי למנוע חלק ממטרדי הרעש: היא יכולה לחלק מכשירי קשר לעובדים וכך להפסיק את צעקותיהם, ואין סיבה לפער של חצי שעה בין ריקון הפחים לבין גרירתם בחזרה למקומם. היא דחתה את התביעה לצו שיורה לעירייה לפעול להפסקת הרעש, שכן הוא אינו בסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

אין לאפשר למדינה באופן אוטומטי להיות מיוצגת בידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות - סבור השופט שלמה ארדמן. הוא מציין, כי מוכרים לו שני פסקי דין של בתי משפט מחוזיים הסבורים אחרת, אך מדובר בפסקי דין מנחים ולא בכאלה שמחייבים. לדעת ארדמן, עקרון השוויון מחייב שלא להעניק למדינה יתרון בדמות ייצוג משפטי, שכידוע נאסר על צדדים אחרים בבתי המשפט לתביעות קטנות. הדברים אמורים במיוחד כאשר מדובר - כמו במקרה בו החליט - בתביעה נגד חברת הביטוח ענבל, באשר חברות ביטוח מיוצגות בידי יום שלא בידי עורכי דין. ארדמן דחה את בקשתה של ענבל לקבוע שהמדינה תהיה נתבעת במקומה בתביעה על נזקי תאונת דרכים ותקבל אישור לייצוג משפטי.

חברות התעופה אייר פראנס ודלתא ישלמו 1,800 שקל לכל אחת משבע נוסעות בקו שבין ניו-יורק לתל אביב, אשר החמיצו טיסת המשך בפריז. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, אבי סתיו, קבע, כי החברות התרשלו כאשר אישרו שעה בלבד למעבר בין הטיסות, בעוד ההמלצה של נמל התעופה שארל דה-גול היא להקצות לפחות 90 דקות. אייר פראנס גם כשלה בטיפול בתובעות בשדה עצמו, ולכן תשא ב-75% מהפיצוי. סתיו דחה את התביעה נגד סוכנות הנסיעות אופיר טורס, באומרו שאינה נושאת באחריות לאישור השגוי של החברות. סתיו החליט לקבל את הודעת צד ג' ששלחה אופיר טורס לשתי החברות, למרות דחיית התביעה נגדה, בשל הסמכות הנתונה לביהמ"ש לתביעות קטנות לחרוג מסדרי הדין הרגילים.

עבודות ביוב ממושכות שהתבצעו ברחוב אוטו קומוי בחיפה הניבו תביעה נגד מזמיני העבודה מצד שכניהם, שאפשרו לבצע חלק ממנה בחצר שלהם אך טענו שנגרמו להם נזקים שלא תוקנו. רשם בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, ניר זיתוני, קיבל כמחצית מהתביעה שהגישו ירון וענבל ציצלסקי נגד רן ודורון כהן, באומרו שהם היו זכאים לדרוש שמצב החצר יוחזר לקדמותו, אם כי חלק מרכיבי תביעתם היו מופרזים ואחרים לא הוכחו. עוד קבע זיתוני, כי קבלן העבודות אברהם מרום ישלם 75% מהנזק. בסך-הכל ישלם מרום 7,800 שקל, וכהן ישלמו עוד 3,920 שקל.

חנות סופר אבי ברחובות תחזיר ללקוחה שושנה מור 2,900 שקל ששילמה בעד מדיח כלים, לאחר שהתברר שהכלים נותרים מלוכלכים ולא נמצא פתרון לבעיה למרות ביקורי טכנאים ובדיקות מעבדה. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, רנה הירש, קבעה, כי בנסיבות אלו רשאית מור לבטל את העסקה ולקבל בחזרה את כספה. הירש גם פסקה למור פיצוי של 1,000 שקל על טרחה ובזבוז זמן, תוך שהיא מציינת שהסכום שנתבע במקור בסעיף זה - 2,200 שקל - היה מופרז וכלל הוצאות שלא הוכחו.

חברת איסתא תפצה ב-6,000 שקל את בן-ציון מבורך, לאחר שלא מסרה לו מראש שארבעת הימים הראשונים של הטיול המאורגן למרוקו הם ימי חג הקורבן. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, סיגל אלבו, קיבלה את עדותו של מבורך לפיה רוב השווקים והאתרים היו סגורים בימי החג, ודחתה את עדות השמיעה של נציג איסתא שטען שהחג לא פגע בתוכנית הטיול. לדבריה, אין דינו של הווי השווקים כדינו של טיול באוטובוס בין חנויות סגורות. איסתא הפרה את חובתה למסור מראש למשתתפים בטיול עובדה מהותית זו, קבעה אלבו. הפיצוי שפסקה מהווה שליש ממחיר הטיול.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, משה אלטר, דחה תביעה בת 33,500 שקל (סכום הגג בערכאה זו) שהגישה מיכל שחר נגד אושרית וארז אסולין. הנתבעים מתגוררים בנהריה, בדירה מעל לזו השייכת לשחר - המשכירה אותה ומתגוררת בעצמה בתל אביב. שחר טענה שאסולין גרמו שורה של נזקים לדירתה, ותבעה פיצוי גם על נסיעות לנהריה, אך אלטר קבע שהיא לא הוכיחה אף אחד מאותם נזקים. העובדה ששחר גילתה נזק בדירה, מעיר אלטר, אינה הוכחה לכך שדווקא אסולין גרמו אותו. לדבריו, רק לפנים משורת הדין לא חייב אותה בהוצאות.

עו"ד אראל גלבוע אינו זכאי לשכר טירחה של 2,800 שקל מהמועצה המקומית בית דגן, תמורת פגישתו עם ראש המועצה, רחמים תנעמי - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, שלומית בן-יצחק. גלבוע טען שהתבקש לייעץ בנושא רישום לבתי ספר, אך בן-יצחק אומרת שהעדרו של הסכם כלשהו בינו לבין המועצה עומד בעוכריו. היא מדגישה את החשיבות של הסכמים בכתב בין עורכי דין לבין לקוחותיהם, באומרה שניתן היה למנוע את הדיון בתביעה בהיקף זה אשר הצריכה שני ימי דיונים ושמיעת ארבעה עדים. העדרו של הסכם פוגע בשמו הטוב של עורך הדין ולזילות בכבודם של העוסקים במקצוע.