בית משפט השלום בירושלים הורה לרחמים לוי, אשתו ושני בניו לפנות שתי דירות ברחוב גרוזנברג 9, בצפון מגרש הרוסים במרכז ירושלים. בכך קיבל תביעה שהגישה שהגישה נגדם רשות מקרקעי ישראל, שהיא בעלת המגרש והדירות. בית המשפט דחה את כל טענותיהם. כן הורה להם לשלם דמי שימוש בעד השנים האחרונות, ודחה את כל טענותיהם של הנתבעים. רמ"י מתכננת להוציא למכירת המגרש לצורך בניית בית מלון, לעידוד התיירות לעיר.
במהלך המשפט התברר, כי אבי המשפחה, מקס לוי המנוח, התגורר באחת הדירות כדייר מוגן מ-1952, כאשר המתחם היה בבעלות ממשלת ברית המועצות. ב-1964 רכשה המדינה את המגרש מברה"מ, ולוי המשיך להיות דייר מוגן. לאחר מותו ב-1997, עברה זכות הדיור המוגן לאלמנתו מרים (שמתה מאז). היא פינתה את הדירה לפני 10 שנים, לאחר שקיבלה דמי פינוי ממינהל מקרקעיי ישראל.
רחמים לוי נכנס תחילה ללא רשות לדירה אחת, עם משפחתו, ולאחר מכן פלש לדירה שנייה. הוא הגדיל את הדירות עד שהפכו לקוטג' בן 145 מ"ר. כל השנים לא שילמו הפולשים דמי שימוש או דמי שכירות לאיש, והתגוררו חינם בקוטג' יוקרתי מאבן.
רשות מקרקעי ישראל ניהלה מו"מ עם לוי, אך הוא נכשל. כתוצאה מכך, הגישה הרשות אשתקד תביעה לצו פינוי נגד לוי ובני משפחתו. השופטת תמר בר-אשר עוז קיבלה בימים אלו את התביעה. היא דחתה את כל טענותיהם של הנתבעים, שהודו כי המגרש והדירות אינם בבעלותם. היא קבעה, על סמך ההלכה המשפטית ופסקי דין, כי זכות הדיור המוגן אינה עוברת בירושה. כן קבעה כי הם אינם "דיירים בני רשות", ועליהם לפנות את המתחם. כדי להקל עליהם, דחתה את מועד הפינוי ל-21 בבינואר 2017.
ליו"ר הרשות אסור להתערב
לוי הציג (יום ב', 26.9.16) ברשת ב' את האירוע כפי שהוא נראה לו, ולא על-פי פסק הדין של בית משפט מוסמך. הוא זכה לתמיכה של השדרנית
קרן נויבך.
נויבך, וגם ח"כ
יוסי יונה שהשתתף בדיון, קראו לשר האוצר
משה כחלון להתערב במקרה, בתוקף תפקידו כיו"ר רשות מקרקעי ישראל. הם שכחו, או אינם יודעים, שמבקר המדינה קבע כבר לפני שנים (לגבי היו"ר הקודם השר של הרשות, השר
אורי אריאל), כי ליו"ר רשות מקרקעי ישראל אין סמכות להתערב בפעילות השוטפת של הרשות.