בשפה הדיפלומטית ישנו מושג שלילי, מושג של גנאי הנקרא באנגלית perfidious Albion. פירושו אנגליה הבוגדנית/הבלתי אמינה. כנראה שהצרפתים הם שטבעו את המושג הזה במאות 18-19. הוא בא להבהיר כי אין לסמוך על "מילה" של ממשלת הוד מעלתה, או על ברית שהם כורתים עם מדינה מסוימת. הלורד פלמרסטון, שר החוץ האנגלי במחצית המאה ה-19 ידוע באמרתו: "לאנגליה אין ידידים נצחיים או אויבים נצחיים, יש לה רק אינטרסים נצחיים וחובתה להגשימם". האימפריה הבריטית הייתה אז בשיא גדולתה ואנגליה יכלה להחליף בעלי ברית כמו קלפים ולהפר הבטחות. המקרה המודרני שחקוק בזכרון ההיסטורי הוא כיצד אנגליה זרקה לכלבים בשנת 1938 את צ'כסלובקיה למען אינטרס "השלום" וריצוי היטלר. כמובן אנגליה לא ראתה את זכויות האדם כאינטרס מוסרי שלה, כמו שאמר היועץ הבריטי למדיניות חוץ, צ'רלס וובסטר, ב-1945 ערב הצהרת זכויות האדם בפרק במבוא של מגילת האו"מ: "המדיניות שלנו היא להימנע מלערוב לזכויות אדם, אם כי אפשר שלא נתנגד להצהרה".