חברת כ.א.ל עשויה לסיים את פרשת הסליקה הבלתי-חוקית של הימורים ופורנו בקנס של 85 מיליון שקל. כך עולה מהודעה שמסר לבורסה (יום ב', 26.9.16) בנק דיסקונט, השולט בחברת האשראי.
על-פי הודעת הבנק, הושגה הסכמה עקרונית בין כ.א.ל לבין הפרקליטות על תשלום קנס במקום הגשת כתב אישום. בהודעה לא נאמר האם הסכמה זו חלה רק על החברה, או גם על שורת בכירים בה - בראשות המנכ"ל לשעבר, בועז צ'ציק - שנטלו חלק בפרשה. הבנק מסר, כי ההסכמה תחייב הפרשה של 45 מיליון שקל. מאחר שכבר הופרשו בעבר 40 מיליון שקל לקנסות אפשריים בפרשה, הרי שהסכום הכולל הוא 85 מיליון שקל.
הפרקליטות זימנה באפריל 2015 את כ.א.ל, צ'צ'יק ועובדים נוספים ל
שימוע, אך מאז לא הוגש כתב אישום נגד המעורבים המרכזיים בפרשה שהיקפה מיליארדי שקלים. המשטרה פתחה בדצמבר 2011 בחקירה גלויה נגד כ.א.ל, נגד צ'צ'יק - שכיהן גם כיו"ר חברת-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל - סטיב גרינשפן, שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל חברת-הבת, וחשודים נוספים. התיק הועבר לפרקליטות לאחר שלוש שנים.
החשדות הם, שבשנים 2009-2006 רימו כ.א.ל, צ'ציק וגרינשפן את חברות ויזה ומאסטרקארד העולמיות, תוך ביצוע עבירות בהיקף של מיליארדי שקלים. כ.א.ל שילמה לשתי החברות קנסות של מיליוני דולרים בעקבות חשיפת הפרשה, שבמרכזה עמד ביצוע מסיבי של סליקות שנאסרו בידי שתי החברות.
החשד בפרשה הראשונה הוא שלאור התפתחות הסחר המקוון, החלה כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקות באינטרנט וסלקה במרמה עסקות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 ויזה כ.א.ל אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.
על-פי החשד, משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה - וזאת בניגוד גמור להוראותיהן של ויזה ומאסטרדקארד. עוד עלה חשד, כי כ.א.ל אישרה בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעה פעולות מרמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור
הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.
בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea ויהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.
בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במרמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול העסקות חריג מאוד. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ויזה ומאסטרקארד על הסולקים בשל שיעור ביטול העסקות החריג, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.
במסגרת פרשות אלו, טוענת המדינה, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברת-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.
על-פי כתב החשדות, כ.א.ל נחשדה בהלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
לצ'ציק ייחסה הפרקליטות שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד. גרינשפן נחשד בסיוע לשוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד. אלברט אלחדף, איש עסקים וחברו הקרוב של צ'צ'יק, נחשד בשוחד. לדיטמר קנוכלמן, איש עסקים, מבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט, ייחסה המדינה עבירות של הלבנת הון וקבלת דבר במרמה.
באפריל השנה הושג הסדר טיעון עם שניים מהחשודים - שי בן-אסולין, בעלים במספר חברות לסליקת אשראי באינטרנט, שהיה שותף של צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות; ועו"ד דגנית באשא-שגב, שותפתו לעסקים של בן-אסולין. השניים הודו, כי החל משנת 2006 סייעו לכ.א.ל לבצע את הסליקה האסורה של אתרי הימורים, תוך שימוש בקידוד כוזב. השניים נדונו לחמישה ול-3.5 חודשי עבודות שירות (בהתאמה) ונקנסו ב-1.5 מיליון שקל כל אחד, והביעו נכונות להעיד נגד המעורבים האחרים.
