ועדת המשנה ל'מיפוי רישיונות לשימוש בטכנולוגיה לא קונבנציונלית להפקת גז ונפט, ושקיפות הליך הרישוי' שע"י ועדת המדע והטכנולוגיה, קיימה (יום ב', 26.9.16) את ישיבתה הראשונה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
חיים ילין הודה ליו"ר ועדת האם, ח"כ
אורי מקלב על הקמתה, ובכך שאפשר להתמקד בנושא חשוב שכזה. נוכח החשיבות אנו מקיימים דיון ראשון כבר במהלך הפגרה, בדיון זה ובדיונים הבאים נתמקד בהליך החיפוש עצמו, כיצד מחפשים נפט וגז. היום נבקש להבין כיצד נותנים רישיונות חיפוש, כאשר תהיה התייחסות גם לחיפושי מים. בדיון הבא נעסוק בשיטות עצמן ובהשלכות שלהן. אני מקווה שבתוך מספר דיונים נוכל להסיק מסקנות ובסופו של הליך ייתכן שנמליץ על שינוי חקיקה בתחום, כדי לשמור את הסביבה והחיים בתוכה".
ח"כ מקלב אמר בדיון: "התחלנו לגעת בנושא במסגרת הוועדה, חשבנו שמן הראוי להקים ועדת משנה מיוחדת נוכח כך שהיה נראה שהנסתר רב על הגלוי ושלא הכל בהליכים האלה ברור. מטרת ועדת המשנה היא להבין מהם ההליכים השונים וההשלכות, תוך שקיפות מלאה, ומתוך כך נרצה לפקח ולעקוב אחר הקידוחים השונים".
ח"כ
יעל כהן פארן (
המחנה הציוני): "אני רואה בעיה גם ברמת המקרו וגם ברמת הפרטים והפיקוח בשטח. בנוגע לשטח, הייתי לפני כמה שבועות בגולן בקידוחים שנסגרו, בעוד שהמצב היה אמור לשוב לקדמותו, בפועל ישנם חומרים בשטח. כנראה מחכים לגשם הראשון שיגרום להם לחלחל למי התהום. כנראה שלא לוקחים בחשבון את מי שמפקח ושהוא לא מפקח כפי שראוי. במקרו אני רואה מדיניות שאומרת אני רוצה לקדוח ולשאר נדאג אחר כך, אני רוצה לשמוע מדיניות של מה עושה רשות המים, האם היא עושה מחקרים, האם יש לה מדיניות, לפני שתחל ההידרדרות".
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ): "אנחנו מבקשים שמדינת ישראל תקבע לעצמה מדיניות בנושא הקידוחים הבלתי קונבנציונאליים. שמענו ממשרד האנרגיה והתשתיות שהמדינה כבר בדקה את מקומות הקידוח, אמרנו רגע, אנחנו רוצים לשאול מה הכללים, מה הכלים, רצינו שהוועדה תלווה את התהליך ושם אנחנו נמצאים".
במהלך הדיון הציג הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות, יוסי וירצבורגר, את הליך הענקת רישיונות הקידוח בישראל על שלביו השונים - סוגי הזכויות, שלבי החיפוש, האיתור, הקידוח, ההפקה וההליכים הנלווים.
וירצבורגר הציג את מצב החזקות, הפקות ורשיונות החיפוש של גז ונפט בישראל, וכי 24 בלוקים בגודל של עד 400 קילומטר רבוע ישווקו בנובמבר 2016 ויוענקו בשנת 2017, תוך התחשבות בסקר האסטרטגי הסביבתי שנערך.
"אנחנו מגבילים כל גוף ל-8 בלוקים בגלל שאנחנו מעוניינים בהליך תחרותי", הוסיף וירצבורגר שציין בהמשך כי אין כוונה לתת היתרים מוקדמים, וכי "יוטלו הגבלות על גופים שכבר מחזיקים כיום זכויות קיימות". הממונה התייחס גם לקידוח חברת לפידות בשדה חלץ ואמר: "עצרנו היום את כל ההפקה במקום".
נציגי חברת מקורות העבירו לקראת הדיון מכתב מטעם החברה שמבקש להפריד את נושא קידוחי הגז והנפט מקידוחי המים. ד"ר יוסף גוטמן הידרולוג ארצי בחברה ציין בדיון: "במסגרת קדיחת קידוח, אנחנו גם עושים תהליך של פיתוח באמצעות חומצות בדומה להליכים בקידוחי נפט, לכן אנחנו חושבים שיש להפריד את הנושאים, כדי שמגבלות שיוטלו על קידוחים בלתי קונבנציונליים לא יוטלו עלינו ויחנקו את משק המים".
ד"ר
יעקב ליפשיץ, מנהל תחום הידרולוגיה ברשות המים: "אנחנו עוקבים בצמוד אחר פיתוח מקורות הנפט. לבקשותינו נקדחים קידוחי ניטור, אנחנו עוקבים אחר האפשרות שהנפט יזהם את מי התהום, כמובן באותם המקומות שבהם קיים סיכון גבוה שיקרה, אנחנו מתנגדים לקידוח, כך היה בקידוחים הסמוכים לכנרת והם נעצרו. נכון להיום אנחנו לא רואים שום השפעה בשדה קידוח הנפט".
שחר סולר, ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה: "שמחתי לראות שיש שטחים רגישים בים שלא קודחים בהם, חשוב שגם ביבשה תהיה מדיניות כזו. שיאמרו שטכנולוגיה כזו או אחרת לא מתאימה לשטח מסוים ויוותרו עליה, המדיניות הזו לא נמצאת כיום. צריך למפות את היבשה, אנחנו מנסים להתחיל עבודה עם יועץ לגבי שטחים שנגיד כאן לא ניתן לקדוח".
"חוק ההסדרים זה קידוח של 5 קילומטרים מתחת לאדמה"
במהלך הדיון נמתחה ביקורת על היוזמה להעביר במסגרת חוק ההסדרים סמכויות בנושא הקידוחים לוועדה לתשתיות לאומיות.
ח"כ ילין אמר כי "אם מנסים לעשות את זה בדלת האחורית אתנגד לכך, צריך להיות דיון על הנושא. יש הבדל בין הצורך במיפוי התוואי של הגז והנפט, ובין הדרך שעושים את זה. חוק ההסדרים זה קידוח של 5 קילומטרים מתחת לאדמה מבלי שאף אחד רואה".
נועה יאיון, יועמ"ש החברה להגנת הטבע: "משמעות הצעד הזה היא לקחת את הכוח של הסביבה המקומית והציבור לבטל אותה ולהעביר את כל הכוח למוסד תכנון ארצי שאין לציבור גישה אליו".
יו"ר ועדת המשנה ילין סיכם את הדיון: "אנחנו שומעים מהמשרד להגנת הסביבה שהוא פועל למפות את הקרקע, זו התחלה אבל אנחנו יודעים שיש צורך בשיתוף פעולה של 3 משרדים וכאן הקושי הגדול. תפקידנו לנסות לחבר את כלל הגופים כדי שנוכל גם להוציא את המקסימום מהמשאבים וגם למנוע פגיעה בסביבה, בחקלאות, במים וביתר הגורמים".
