שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, מותחת ביקורת קשה (12.9.16) על עו"ד אליהו שוישה. הירש קובעת, כי שוישה נהג בחוסר תום לב, ניסה להוציא מלקוחו רבבות שקלים שלא הגיעו לו ומסר בבית המשפט עדות חסרת אמינות.
יצחק סלהוב שכר את שירותיו של שוישה לייצגו בתביעת ביטוח, ולאחר שקיבל הצעת פשרה - החליט להעביר את הייצוג לעורך דין אחר. במסגרת הפשרה קיבל סלהוב 80,000 שקל, ושוישה טען שהוא זכאי ל-40,000 שקל על-פי ההסכם בין השניים - שהבטיח לו סכום זה אם הייצוג יופסק לפני סיום ההליכים. במקרה בו היה הייצוג נמשך, היה שוישה זכאי ל-15% מהסכום שיקבל סלהוב.
הירש אומרת תחילה, כי אינה נותנת אמון בעדותו של שוישה. הוא קטע שאלות רבות שהופנו אליו, התווכח עם בא-כוחו של סלהוב והתחמק ממתן תשובות. "התרשמתי כי התובע אינו אדם סבלני וסובלני, והוא לא משקיע אנרגיה וזמן בהסברת הלשון המשפטית של המסמכים ללקוחו, וזאת בניגוד לנטען על ידו", היא מוסיפה. "מצאתי פגם ממשי באמינות התובע ולא לבסס הכרעה על עדותו".
עוד אומרת הירש כי שוישה הפר את חובותיו המקצועיות והאתיות בכך שהעביר לסלהוב את הצעת הפשרה בלא כל הסבר והערכה של הסיכון והסיכוי הטמונים בה. הוא פעל בחוסר תום לב בהכנת ההסכם על הפסקת הייצוג, כאשר כלל לא הזכיר - לא בכתב ולא בעל-פה - את נושא שכר הטרחה. שוישה נזכר לבקש את שכרו רק לאחר שגילה שסלהוב קיבל פיצוי מחברת הביטוח, ונוצר הרושם שקודם לכן ויתר עליו.
מעבר לכך, ממשיכה הירש, קיים קושי ניכר בהסכם הייצוג המקורי. נאמר בו שהפסקת הייצוג תביא לתשלום "שכר טירחה מופחת", ולכן לא תעלה על הדעת תוצאה בה שכר הטרחה בנסיבות שנוצרו - כפי שדרש שוישה - יהיה גבוה פי ארבעה או חמישה מזה שהיה מקבל אם היה מסיים את הייצוג. שוישה כנראה העריך שמדובר בתיק שיניב פיצוי של 300,000 שקל (ושכר טירחה של 45,000 שקל) - וכאשר התברר לו שהתמונה שונה, העדיף להפסיק את הייצוג.
כל הפגמים בהתנהגותו של שוישה, מסכמת הירש, מצדיקים לשלול ממנו את 40,000 השקלים שביקש, למרות שהסכום מופיע בהסכם הייצוג. היא קבעה, כי סלהוב ישלם 11,500 שקל - כולל שכר טירחה והוצאות בתביעה הנוכחית. את שוישה ייצגה עו"ד
מיכל ברנט, ואת סלהוב - עו"ד גיל קונפינו.
