בג"ץ דחה על הסף (יום ד', 28.9.16) עתירה של צעירה שביקשה פטור משירות בצה"ל בטענה שהיא מקיימת אורח חיים דתי. פסק דינה של השופטת אסתר חיות מגולל את נסיונותיה של הצעירה להשיג פטור גם כאשר היו הוכחות ברורות לכך שהיא אינה אומרת את האמת, ומותח ביקורת על הלשון הבוטה בה השתמשה אמה, עו"ד דלית ויטון, נגד צה"ל ואנשיו.

על-פי פסק הדין, הצעירה (ששמה לא פורסם) הצהירה שהיא שומרת מצוות רק לאחר שנדחתה בקשתה לשרת כמש"קית ת"ש בסמוך למקום מגוריה והיא שובצה כמאבטחת. צה"ל אסף ראיות למכביר לכאן שהצהרתה כוזבת, כגון תמונות בהן נראתה חבוקה עם בן-זוגה וסועדת במסעדה שאינה כשרה, ואיכון של מכשיר הפלאפון שלה שהעלה שהוא פעל בשבת.

בין היתר טענה ויטון, במכתב ששלחה לשלטונות הגיוס: "שפכתם את דמה של בתי על לא עוולה בכפה! רק בגלל שהחליטה לחזור בתשובה, ולנהל אורח חיים דתי ושאינו מקובל על צה"ל". במקביל, לא התייצבה הצעירה לשירות במועד שנקבע לה וגם לא לבדיקות רפואיות - אליה זומנה בעקבות מסמכים רפואיים ששלחה.

בעתירתה טענה ויטון, כי מפקדת לשכת הגיוס מנסה "לתפור לה [לבתה] תיקים" וחברה לגורמים אחרים בצבא על-מנת שיסייעו לה "במזימתה הנקמנית ... להכפיש את שמה ולהתיר את דמה לכל על לא [עוול] בכפה ... [ו]הכל משיקולים זרים". לטענתה, מפקדת הבסיס שלחה "בריוני" שיצלמו את בתה ללא רשותה, ובראיונות שנערכה לה היא נתקלה ביחס פוגעני ומזלזל, ונשללה זכותה להיות מיוצגת. לדברי ויטון, בתה מעדה מספר פעמים בתהליך החזרה בתשובה, אך כיום היא מתגוררת ולומדת במדרשה דתית.

חיות מצטטת פסק דין שנתן בג"ץ אשתקד במקרה דומה, בו קבעה השופטת ענת ברון ששלטונות צה"ל אינם חותמת גומי אלא חובתם לבדוק את אמיתות ההצהרה על אורח חיים דתי. לדברי חיות, לענייננו יפים דבריו של השופט יצחק עמית באותו תיק: "מצערת התופעה, שאותה מייצגת העותרת שבפנינו, של 'התחזקות' ו'התקרבות' כשם קוד להתחמקות ולהשתמטות. דומה כי לא הכרה דתית מונעת מהעותרת להתגייס, אלא ההכרה כי באמצעות תצהיר כוזב היא יכולה לחסוך שנתיים יקרות מחייה, בהן תעשה לעצמה
ולביתה. על כך יש להצר ולהתקומם".

חיות מוסיפה: "אמנם, במקרה דנן הביאה העותרת ראיות המלמדות,
לכאורה, שכיום היא לומדת ומתגוררת במדרשה דתית בירושלים, ואולם נוכח הראיות שצורפו לתגובת המשיבים לעתירה, אשר העותרת אינה חולקת על אמיתותן, אין מנוס מן המסקנה כי בעת שהצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה להתגייס לשירות
ביטחון, העותרת לא אמרה אמת".

בסיום פסק הדין אומרת חיות: "לבסוף ראיתי מקום לציין כי במסגרת העתירה ובהתכתבויות שקדמו לה הטיחו העותרת ובאת כוחה טענות קשות בחיילים ובקצינים שטיפלו בעניינה של העותרת.
לטענות אלו לא מצאתי כל ביסוס בחומר שצורף לעתירה ויש להצר על הלשון הקשה בה נקטו העותרת ובאת כוחה ללא הצדקה כלפי רשויות הצבא". הצעירה חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל. השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז הסכימו עם חיות. את המדינה ייצג עו"ד יונתן נדב.