לסיעת הליכוד היה במארס 2015 גרעון מצטבר של 33 מיליון שקל - מוסר (יום ג', 18.10.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח על הוצאות הסיעות בשנים 2015-2013. מצבו הכספי של הבית היהודי קשה במיוחד, עם גרעון של 31 מיליון שקל באותו מועד - כאשר מדובר במפלגה קטנה בהרבה. בנוסף לכך, שפירא קנס את הסיעה במיליון שקל על חריגות מהותיות מן ההוראות בניהול ענייניה הכספיים.

הגירעון הנצבר של קדימה הסתכם ב-31.3.15 ב-18 מיליון שקל, בשל הלוואה שנטלה מאחד הבנקים. על-פי הסכם ההלוואה, היא אמורה להיפרע ממימון המפלגות - אך קדימה לא הסבירה כיצד תפרע את החוב לנוכח העובדה שהתחסלה ואין לה חברי כנסת. מקרה זה מעיד, אומר שפירא, על מצב בו "סיעות העושות דין לעצמן בכך שהן מקציבות לעצמן מימון ממלכתי להוצאות הבחירות בסכום העולה על הסכום הקבוע בחוק למימון הבחירות, תוך הסתמכות על המימון הממלכתי השוטף העתידי, פועלות באופן בעייתי, משום שאין בידן להבטיח שהן יזכו למימון זה שיכסה את מלוא הוצאותיהן". הוא גם קורא למחוקק לקבוע מהי מידת האחריות החלה על נציגי סיעה שחדלה להתקיים לעניין חובותיה שנותרו.

המימון הממלכתי שקיבלו 16 הסיעות הסתכם ב-233.6 מיליון שקל. הכנסותיהן השוטפות הסתכמו ב-292.8 מיליון שקל. ההפרש (59.2 מיליון שקל) מקורו בעיקר בהכנסות מדמי חבר ומתרומות, בהכנסות מימון, בהכנסות מחשבות הכנסת בגין צוות פרלמנטרי ובהכנסות אחרות. ההוצאות השוטפות הסתכמו ב-211 מיליון שקל.

11 סיעות קיבלו בסמוך לבחירות לכנסת ה-20 ולאחריהן הלוואות מאוצר המדינה בסך 79 מיליון שקל לכיסוי גירעונותיהן הנצברים, ובכך פרעו את חובותיהן לבנקים. המובילות: הליכוד שקיבל 30 מיליון שקל, ש"ס עם 9.85 מיליון שקל, ישראל ביתנו עם 8.6 מיליון שקל, הבית היהודי שלווה 8.4 מיליון שקל, ומרצ - 7.4 מיליון שקל.

הסיעה של אריאל עקפה את החוק

שש סיעות ניהלו את חשבונותיהן שלא לפי הנחיות מבקר המדינה: הבית היהודי, יש עתיד, מד"ע, קדימה, רע"מ ותקומה. ארבע סיעות (הבית היהודי, מד"ע, קדימה ורע"מ) לא שמרו בידיהן את מלוא האסמכתאות בגין הוצאותיהן; שתי סיעות (קדימה ורע"מ) רשמו בחשבונותיהן השוטפים יתרות זכות, שמקורן במערכות בחירות קודמות, בסכומים כוללים בלי שהיה בידן מידע על הרכבן ואסמכתאות המעידות על כך; שתי סיעות (הבית היהודי ויש עתיד) כללו בחשבונותיהן רישומים בדבר פעולות כספיות בסכומים ניכרים שמקורן במערכות בחירות קודמות.

עשר מהסיעות ניהלו בתקופות אלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה, הוצאותיהן והכנסותיהן היו בהתאם לחוק והן קיבלו דוח חיובי: אגודת ישראל, דגל התורה, הליכוד, העבודה, התנועה, חד"ש, ישראל ביתנו, מרצ, ש"ס ותע"ל.

מפלגת תקומה (חלק מסיעת הבית היהודי, בראשות השר אורי אריאל) כללה בחשבונותיה לתקופות השוטפות הוצאות בגין מתן תמיכות והלוואות לעמותות. לאחר שמשרד מבקר המדינה הבהיר לסיעה, כי הוצאות אלו אינן עולות בקנה אחד עם הגדרות החוק, היא התחייבה להימנע מכך בעתיד. לדברי שפירא, התנהלותה של תקומה מעוררת "חשש, כי מדובר בפעולות של הסיעה לעקיפת הוראות החוק וההסדרים שנקבעו בתחום זה ומהווה שימוש בכספי ציבור שלא למטרה שלשמה יועדו".

יש עתיד רשמה הוצאות בדיעבד

הבית היהודי פעל בניגוד להוראות הדין, ועקב כך נדרש לשלם קנסות. למשל, הסיעה נדרשה לשלם קנסות בסך 630,000 שקל, על-פי הסכם פשרה, בגין תליית מודעות תעמולה שלא לפי חוקי העזר של רשות מקומית בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008. כמו-כן כללה הסיעה בחשבונותיה הוצאות משפטיות בסך 78,000 שקל בגין התקשרותה עם עורך דין לצורך ניהול ההליכים המשפטיים במסגרת גיבוש ההסדר הכולל עם הרשות המקומית. בחשבונות הסיעה נכללו הוצאות בסך 120,000 שקל בגין הפרת זכויות יוצרים בשל שימוש ביצירות אמנים לצורכי תעמולה.

שפירא אומר: "אני שב ומדגיש כי אני רואה בחומרה רבה את העובדה, כי סיעות, המשתתפות בחקיקת חוקי המדינה, אינן מקפידות על קיום הוראות הדין. מחובתן של כל הסיעות לעשות ככל שביכולתן על-מנת למנוע הישנות של מקרים שבהם מבוצעות על ידן ובשמן פעילויות שהן בגדר הפרה של הוראות הדין, וממילא מהצורך בתשלום קנסות בגין מקרים אלה. יתרה מזו, אין זה ראוי או הולם כי כספי ציבור, המתקבלים על-ידי סיעה בנאמנות, ישמשו למימון פעילות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין".

הבית היהודי גם רשם הוצאה בגין שנים קודמות בסך 5.5 מיליון שקל כנגד הגדלת התחייבותו לספק פרסום בגין בחירות קודמות לרשויות המקומיות, בלי שיהיה בידיו הסבר לאופן החישוב של סכום זה. כמו-כן כללה אותה סיעה הוצאות בסך 296,000 שקל בגין התקשרויות שביצעה במהלך הבחירות לכנסת ה-19, שלא נכללו בחשבונותיה לתקופת הבחירות דאז.

סיעת יש עתיד כללה בחשבונותיה הוצאות בסך 1.47 מיליון שקל בגין שנים קודמות, ללא הסבר וללא אסמכתאות הולמות שמהן ניתן יהיה ללמוד על פרטי ההוצאות. רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות של עובדי משרדי הסבירה הסיעה, באמצעות אסמכתאות חלקיות, כי סכום זה כולל, בין היתר, הוצאות שמקורן בבחירות לרשויות המקומיות וכן הוצאות שמקורן בתקופות השוטפות שאותן היא לא הציגה נכונה.

שפירא קובע, כי מדובר בתופעה חמורה במיוחד: "רישום בדיעבד של הוצאות בסכומים כה ניכרים מעיד על כך שהדיווחים הכספיים שהגישו הסיעות הללו למבקר המדינה וחשבונותיהן לתקופות הבחירות לא שיקפו את מלוא הוצאותיהן במסגרת מערכות הבחירות האמורות, ומכאן שהם לא היו שלמים ונכונים".