לנשיאי בתי המשפט המחוזיים אין די כלים למילוי מטלותיהם הניהוליות, כנראה מסיבות תקציביות - אומר נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון. הוא דיבר בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.

לדברי אלרון, הוא מתערב אישית בכל עיכוב ממשי במתן פסקי דין, אך מזכיר את העומס הרב המוטל על כתפי השופטים. הוא עושה זאת באמצעות דיווח חודשי המועבר לו בידי כל אחת מן המדורים על התיקים שהסתיימו ועל אלה שטרם ניתנו בהם פסקי דין.

בהתייחסו לנסיונו כשופט, אמר אלרון - שישב ב-100 תיקי רצח ונסיונות רצח וב-200 תיקי פשעים חמורים אחרים: "מאחורי הניתוח המשפטי היבש תמיד יש את הסיפור האנושי של הצדדים בתיק, רובד אנושי שבן-אנוש אינו יכול להתעלם ממנו. לא פעם אתה נחשף לכאב של הורים או של קורבנות אחרים, חלקם צעירים, לעיתים אף רכים בשנים, ולמעשה שומע את הזעקה שלהם שהיא תמיד כצל שמלווה את התיק שלפניך, וזה כמובן מלווה אותך הרבה מעבר לשעות העבודה בבית המשפט".

אלרון נשאל על תחושתו לפני מתן פסק דין וגזר דין, והשיב: "התחושה היא לא טובה, התחושה היא קשה. הדברים האלה לא נעשים בקלות, אלה דברים שהם באמת מאוד קשים. המתח הפנימי מלווה אותך גם לפני כניסה לאולם. כאב בית דין אתה זה שצריך לומר שאותו אחד הורשע בעבירות הרצח ואחרות, אתה זה שנאלץ להקריא את גזר הדין של עונש מאסר ממושך, והדברים לא פשוטים".

על הכפשת שופטים ברשתות החברתיות אומר אלרון, שיש לפעול למיגורה. "ביקורת ואי שביעות רצון מהחלטה זו או אחרת, מקומן להישמע בערעור. על-אף חשיבות השמעת הביקורת ועקרונות חופש הביטוי, הרי שישנן הדרכים המקובלות, הלגיטימיות והחוקיות להשמעת ביקורת באופן שאינו מבזה את השופטים, הממלאים את תפקידם נאמנה ובמסירות".

בכובעו כיו"ר ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין מגלה אלרון, כי נבדקת האפשרות לבטל את הבחינה בעל-פה. "אני סבור שעושים עוול לציבור עורכי הדין", הוא מוסיף. "אין לי ספק, שרמתם של עורכי הדין כיום אינה נופלת מרמתם של עורכי הדין בעבר. נכון, יש חריגים, אבל זה בדיוק כמוח בחברה הישראלית כולה. אין חריגה מהכלל".