שוטרים ערכו חיפוש בלתי חוקי בכליהם של פעילי ימין ועיכבו אותם ללא הצדקה - והכל תוך שהם טוענים להסתה שלא הייתה ולא נבראה. כך קובע (7.10.16) רשם בית משפט השלום בירושלים, בנימין בן-סימון.
אריאל פריימן ואלישיב לוי עוכבו בידי שוטרים ליד שער יפו ביולי 2011, כאשר נשאו שקית ובה 43 חוברות בשם "לאמיתה של תורה". החוברות כללו דברי שבח לרב דוב ליאור, לאחר שהלה עוכב לחקירה בחשד להסתה בשל ההסכמה שנתן לספר "תורת המלך" (בסופו של דבר, איש לא הועמד לדין בנושא זה). לאחר מכן עוכבו השניים ונאלצו לשכור עורך דין כדי לקבל בחזרה את כל החוברות.
בן-סימון אומר שאינו יכול להבין מהי ה"הסתה" עליה מדברת המשטרה. כל שיש בחוברות הוא שבחים לגדלותו התורנית של הרב ליאור, ותו לא - ולא ניתן לקבוע שהשרשור אל הספר "תורת המלך" מהווה הסתה. יתרה מזאת: מדברי השוטרים עצמם עולה, כי לא הייתה להם עילה סבירה לביצוע החיפוש, ולא הוכח שהחיפושים נעשו בהסכמה. כיוון שכך, גם העיכוב שבא בעקבותיהם וגם תפיסת החוברות היו בלתי חוקיים.
לדברי בן-סימון, כעניין של מדיניות - על בתי המשפט להכווין את התנהלותה של המשטרה לשם הבטחת זכויות הפרט לכבוד, לחרות ולחופש תנועה. חובה זו מתחדדת כאשר מדובר בשמירה על
חופש הביטוי, שמטבעו מתרחש במרחב הציבורי - ואז קיים חשש לפגיעה ישירה וחסרת הצדקה בזכויות חוקתיות אלו.
במקרה הנדון, "פעולות השוטרים לקו לא רק בשיקול דעת מוטעה, אלא ברשלנות שמקורה בזיהויו של החשוד כמשויך למגזר מסוים" - וכפי שנאמר בדוח הפעולה: "כיפה שחורה על ראשו וכן פאות". פריימן ולוי תבעו פיצוי של 30,000 שקל, אך בן-סימון קבע שהמשטרה תשלם ללוי 4,000 שקל ולפריימן 1,500 שקל, וכן הוצאות בסך 2,500 שקל.
