בועז הרפז מואשם (יום ה', 27.10.16) בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט - כל זאת בפרשה הקרויה על שמו ובעקבות המסמך שזייף בנוגע להתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל. כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בתל אביב.

הרפז הכיר את גבי אשכנזי במסגרת שירותם הצבאי המשותף, ובין השניים התקיימו קשרים ידידותיים ומקצועיים, הן באופן ישיר והן באמצעות מקורבי אשכנזי - רעייתו רונית ועוזר הרמטכ"ל דאז, ארז וינר. הרקע לזיוף המסמך הוא היחסים העכורים בין אשכנזי ולשכת הרמטכ"ל לבין שר הביטחון דאז, אהוד ברק, ולשכתו.

באותה עת, אומרת המדינה, סבר אשכנזי שאלוף יואב גלנט (כיום שר הבינוי) הוא המועמד המועדף על ברק למחליפו, והרפז ידע שאשכנזי מתנגד נמרצות למינויו. באפריל 2010 סיפר הרפז בכזב לאשכנזי ול-וינר, כי נחשף למסמך המגולל תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט. המסמך, טען הרפז, הוכן בידי יוני קורן, שהיה ראש מטהו של ברק, ובידי הפרסומאים אייל ארד וליאור חורב.

הרפז הבטיח להעביר את המסמך לאשכנזי ו-וינר, קבע פגישה עם האחרון כדי לעשות זאת אך לא ביצע את הדבר. כדי לבסס את דבריו, ממשיכה התביעה, החליט הרפז לזייף מסמך ולפיו גלנט או מישהו מטעמו משתמש בשירותיהם של ארד וחורב לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי, לצורך קידום מועמדותו לתפקיד הרמטכ"ל.

ב-4.5.10 נפגש הנאשם עם ארד במשרדו, בתואנה שהוא מייצג פוליטיקאי איטלקי, וביקש ממנו להכין הצעה לקמפיין בחירות עבורו. למחרת, העביר ארד במייל הצעה הנושאת את לוגו החברה. על נייר זה כתב הרפז את המסמך הכוזב, המתיימר לייצג תוכנית אסטרטגית לקידום מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ולפגיעה במעמדם של אשכנזי ומתמודדים נוספים.

הרפז מסר את המסמך המזויף ל-וינר כדי שיעביר אותו לאשכנזי. הלה הציג את המסמך המזויף בפני קצינים בכירים, שנמנו עם המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. הוא גם שוחח עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם ברק על פגמים בהליך המינוי, כפי שלדעתו עלו ממסמך הרפז. וינר מסר את המסמך לאחרים, שהעבירו אותו לאמנון אברמוביץ' - אשר פרסם אותו כמסמך אותנטי באוגוסט 2010.

החקירה נפתחה לאחר שארד הגיש תלונה במשטרה על הזיוף. לאחר שנודע להרפז על הפרסום וכדי להכשיל חקירה פלילית, נטען בכתב האישום, הוציא טכנאי מחשבים לבקשתו את הדיסק הקשיח והזכרונות ממחשבו והתקין במקומם חדשים.

לטענת הפרקליטות, הנסיבות המחמירות של מעשיו של הרפז מבתטאות "בתחכום וביצירתיות המסמך - ביצירת תוכנית אסטרטגית כוזבת, המבוססת על איסוף וחקר פרטי מידע שונים ממגוון מקורות;
בתעתעו באשכנזי וב-וינר; במהות הפגיעה המתוכננת – התערבות בהליך מינוי הרמטכ"ל ה-20 ופגיעה בשמו הטוב של אלוף בצבא ההגנה לישראל ובסיכוייו להיבחר לרמטכ"ל; ובתוצאת מעלליו – הטעיית כלל הציבור במדינת ישראל, תוך פגיעה באמון הציבור בפיקוד הבכיר של צה"ל".

משרד המשפטים אומר, כי התשתית הראייתית נגד הרפז התגבשה כבר בשנת 2011, אך הגשת כתב האישום התעכבה בשל הרחבת החקירה בידי היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, לאחר הבדיקה שביצע מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס. הפרקליטות החליטה, כי למרות חלוף הזמן ולמרות שהרפז הוא היחיד מבין המעורבים שעומד לדין, כי יש עניין ציבורי בהגשת כתב האישום, באמצעות עוה"ד טוני גולדנברג ורביד שיפמן.