למעלה מ-20 אלף איש חתמו על הטופס הבקשה למות בכבוד מאז היווסדה של עמותת ליל"ך (לחיות ולמות בכבוד) בשנת 1987. כך עולה מנתונים שפרסמה העמותה לרגל היום למען הזכות למות בכבוד החל היום (ד', 2.11.16).
משמעות החתימה על טופס מתן הנחיות רפואיות מקדימות היא, כי החותם מבקש שלא לקבל טיפול רפואי מאריך חיים, במידה והצוות הרפואי המטפל בו יקבע כי הוא חולה הנוטה למות.
בליל"ך אמרו, כי מאז פטירתו של נשיא המדינה לשעבר,
שמעון פרס, אשר ביקש לפני מותו שלא להאריך את חייו, ישנה עלייה משמעותית במספר הפונים אל העמותה ומבקשים כי תינתן להם הזכות למות בכבוד.
על-פי נתונים של ליל"ך, בשלוש השנים האחרונות, החל מה-1 בינואר 2014, הצטרפו לעמותה למעלה מ-1,300 חותמים המבקשים לממש את הזכות למות בכבוד.
מהנתונים עולה עוד, כי 20% מבין אלו שחתמו על הטופס, היו בני פחות מ-70 בשעה שחתמו עליו, לעומת כ-80% שחצו את גיל ה-70. עוד נמצא, כי 68% מבין החותמים על הטופס הן נשים ו-22% מבין החותמים הם גברים.
יו"ר עמותת ליל"ך, בינה דיבון, מסרה: "על-פי כל המחקרים, תוחלת החיים של נשים הינה גבוהה יותר מזו של גברים. התוצאה היא שנשים מתאלמנות יותר מגברים ונותרות לבדן. הדבר גורם לכך שסוגיית המוות מתחילה לעמוד על סדר היום, ובן-הזוג הנותר בחיים מתחיל להבין כי זמנו הפך קצוב, וכי עם כל הרצון להגיע לגיל 120 גם זמנו עלול להגיע. רבות מהן גם חוות מקרוב את סבלו של בן-הזוג לקראת מותו, והן נחושות שלא ללכת בדרך זו, אלא למות בכבוד בלי סבל ובלי כאבים מיותרים".
לדבריה, "הזכות למות בכבוד בחברה הישראלית איננה עוד בבחינת טאבו. הרצון למות בכבוד ולא לקבל טיפול רפואי מאריך חיים כאשר אדם צועד לקראת מותו, הפך לקונצנזוס. רבים מאיתנו רוצים להחליט בעודם צלולים ובעלי יכולת החלטה מה תהיה צורת מותם, מתוך רצון שלא להאריך את סבלם או לאבד את כבודם, ומתוך רצון שלא לגרום צער ליקיריהם. על כן, יש לחוקק חוק המאפשר לרופא לתת לחולה סופני מרשם ממית ולהשאיר בידיו את ההחלטה מתי והאם להשתמש בו. בכנסת הקיימת לא עברה הצעת החוק את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה. אני מקווה כי המחוקק ידון בכך בחיוב בעתיד".
