הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, מבקש (יום ד', 2.11.16) לבטל את כתב האישום נגדו בטענה לאכיפה בררנית, הבאה לידי ביטוי בכך שנותני השוחד הנטענים לא הועמדו לדין. הבקשה הוגשה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יועד הכהן.

המדינה מייחסת לרב מצגר קבלת שוחד בסך 10 מיליון שקל בשורה ארוכה של אירועים בתקופת כהונתו כרב הראשי. סניגוריו - עוה"ד טופז איתן, טל בן-ארוש וטל גבאי - טוענים שהמדינה פעלה שלא כדין בכך שלא העמידה לדין את מי שלשיטתה נתנו לו את השוחד. הם מפרטים במי מדובר:

• הרב גבריאל כהן, שלטענת המדינה שיחד את הרב מצגר תמורת הפניית מתגיירים לקבלת שירותיו. במאי 2015 נערך לו חיקור דין בארה"ב והוא שמר על זכות השתיקה. לטענת ההגנה, המדינה אינה עושה דבר כדי למצות עימו את הדין.

• שמחה קרקובסקי, העומד בראש עמותות "בית התבשיל" ו"פדות ההצלה". המדינה מייחסת לו מתן שוחד לרב מצגר בדמות אחוזים נכבדים מהתרומות שסייע האחרון לאסוף עבור שתי העמותות. הוא נחקר לפני שלוש שנים בחשד למתן שוחד, הלבנת הון וגניבה בידי מורשה, אך טרם התקבלה החלטה בעניינו.

• יהודה אזרד, ראש עמותת "כרמי העיר", נחקר בשנת 2013 בחשד דומה בשנת 2013 ויוחסו לו עבירות של מתן שוחד והלבנת הון. גם בעניינו טרם התקבלה החלטה.

• יחיאל הירש, מראשי חסידות בלז, נחשד גם הוא במתן שוחד לרב מצגר מתוך כספי תרומות. המדינה טרם החליטה להעמידו לדין, לאחר שנחקר לפני שלוש בחשד לעבירות שוחד, מס והלבנת הון.

• שמואל ברודמן, ראש עמותת "מרפ"ד סביון", נחקר גם הוא לפני שלוש שנים בחשד למתן שוחד באותה צורה, ויוחסו לו עבירות של מתן שוחד והלבנת הון; טרם הוחלט מה ייעשה בעניינו.

• שגיא הר-שפר, מנהל בית חב"ד בנס ציונה, נחשד במתן שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ועבירות מס. הוא נחקר לפני שלוש שנים בפרשת התרומות והתיק עודנו תלוי ועומד.

• משה פרץ נחשד במתן שוחד, קבלת דבר במרמה והלבנת הון, לאחר שעל-פי הנטען הציג את עצמו כעומד בראש עמותת צדקה. התיק עדיין פתוח.

• גיה רוקטשווילי העניק לרב מצגר, לטענת המדינה, שוחד תמורת השתתפותו בסעודה לזכר אמו. ההגנה טוענת, כי הוא כלל לא נחקר.

• יוסקה ממסיתתלוב העביר את השוחד הנטען מרוקטשווילי, ונחקר בשנת 2013 בחשד למתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס. הפרקליטות טרם קיבלה החלטה בעניינו.

• רונלד איזייב העניק לרב מצגר שוחד ב-68,000 דולר - נטען בכתב האישום - אך לדברי ההגנה הוא לא נחקר ולא ברור האם ננקטו צעדים להביאו לחקירה.

• אלכסנדר משקביץ שיחד את הרב מצגר ב-600,000 דולר, על-פי כתב האישום. ההגנה אומרת שהוא נחקר רק על הלבנת הון ולא על מתן שוחד.

• מיכאל מירשווילי העניק לרב מצגר שוחד ב-250,000 דולר - טוענת המדינה - אך לדברי ההגנה הוא אפילו לא נחקר באזהרה.

• טלמן איסמאילוב נתן לרב מצגר 500,000 דולר, נאמר בכתב האישום, וההגנה אומרת שגם הוא אפילו לא נחקר באזהרה.

• אלכסנדר ברונשטיין, נאמר בכתב האישום, העביר לרב מצגר 100,000 דולר. המשטרה הסתפקה בגביית הודעה ממנו.

• גדעון ניסנבוים נתן לרב מצגר 10,000 דולר, נאמר בכתב האישום; ההגנה טוענת שהוא כלל לא נחקר.

• אלכסנדר גרנובסקי שיחד את הרב מצגר ב-25,000 דולר לפי כתב האישום, וגם הוא לא נחקר באזהרה.

• בן-ציון ציוני נחקר בחשד לקבלת שוחד, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס - אך התיק נגדו נסגר.

הסניגורים אומרים: "העובדה כי מדובר בתיק שוחד נגד רב ראשי לישראל אינה יכולה להוות קריטריון להבחנה בין המבקש לבין יתר המעורבים בתיק, ויכולה, לכל היותר, להוות הסבר לשיקולי המשיבה לחתימת שני הסכמי עד מדינה. טענה מעין זו, במידה ותעלה, תהווה את החותמת הסופית לטענת ההגנה לקיומה של חקירה מגמתית שכל תכליתה הינה הרשעת המבקש".

עוד מציינת ההגנה, כי המדינה הודיעה ששלחה מכתבי יידוע רק לחלק מן המעורבים ורק מקצתם ביקשו לערוך להם שימועים. המסקנה היא, נטען, שהמדינה החליטה בשלב זה שלא להגיש כתבי אישום גם נגד מי שלא ביקשו שימועים - ובכך נוצרה חזקה שאין בכוונתה להעמידם לדין.

בסיכום הבקשה אומרים הסניגורים, כי הם סבורים שעמדו בנטל "להציג תשתית ראייתית מבוססת בכל הנוגע לטענת האכיפה הבררנית. אשר על כן, במידה והמדינה לא תעמוד בנטל המוטל עליה, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטול כתב האישום".