שתי תובעות משטרתיות, עוה"ד שרית דרור ושיר קמה, הפרו החלטות של השופט יצחק שמעוני וכאשר דחה את עמדתן - ביצעו "שביתה איטלקית" וסירבו לטעון לעונש, בניסיון להכריח את שמעוני להפסיק את הדיון.

המחזה חסר-התקדים התרחש (יום א', 13.11.16) בבית משפט השלום בירושלים, בדיון בעניינו של יצחק גבאי, ממציתי בית הספר הדו-לשוני בירושלים. גבאי הואשם גם באחזקת סכין ושמעוני דן בעניינו כשופט מוקד, המקבל עשרות תיקים ביום כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמה או שיש לקבוע את התיק להוכחות.

על-פי הפרוטוקול, התנהל כמקובל דיון לא רשמי ולא מתועד, בסיומו לא הגיעו הצדדים להסכמה, ואז ביקשה דרור משמעוני להעביר את התיק לשופט אחר. לאחר שהוא סירב, ביקשה קמה הפסקה כדי לעיין בפסיקה. הסניגור, עו"ד איתמר בן-גביר, סירב באומרו שקמה נכנסה באמצע הדיון והעובדות ידועות לה רק מפיה של דרור. שמעוני דחה את הבקשה, באומרו שבאולם ממתינים צדדים נוספים, ואפשר לדרור לטעון בו במקום.

דרור חזרה על הבקשה להעביר את התיק לשופט אחר, בנימוק ששמעוני שמע מבן-גביר מה הייתה עמדת המדינה במו"מ שלא צלח על הסדר טיעון. בן-גביר הפנה לפסק דין של השופט אהרן ברק, בו נפסק שבמקרה כזה יכול אותו שופט להמשיך לדון בתיק. שמעוני הכניס לפרוטוקול: "במהלך טיעוניו של הסניגור נכנסת לדבריו עו"ד שיר [קמה] ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

בן-גביר התנגד לבקשת הדחייה, באומרו שזהו הדיון התשיעי בתיק, ושמעוני דחה את הבקשה. הוא הסביר, כי מדובר בנוהל רגיל של מוקד, והוסיף: "העברת התיק למותב אחר תהא בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים" והדחייה תחייב דחייה למועד רחוק וזאת ללא הצדקה. עוד ציין, כי לא נחשף לראיות, להסדר הטיעון ולטענות הצדדים, ולכן אין לטיעוניה של דרור על מה לסמוך.

קמה ביקשה לדחות את המשך הדיון כדי לאפשר למשטרה לשקול האם לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של שמעוני. לאחר הפסקה, חזרה דרור והודיעה שהמשטרה זקוקה לזמן כדי להחליט האם לערער, שכן ברצונה לקרוא היטב את החלטתו של שמעוני [המשתרעת על פני עמוד אחד, א.ל]. לדבריה, את ההחלטה תקבל ראש יחידות התביעות, תת-ניצב לילי באומהקר, ויהיה צורך להעביר אליה את כל התיק. עוד ציינו, כי בתיק היו 13 דחיות לבקשת ההגנה ואף לא אחת לבקשת המשטרה.

בן-גביר התנגד לבקשה וטען, כי דרור מנסה לסכל את ההליך מתוך ידיעה, שהמשטרה לא תוכל לערער אם יינתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון. עוד טען, כי הדחיות היו בהסכמת המשטרה, כדי להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הצתת בית הספר. שמעוני דחה את בקשת המשטרה, בציינו שנציגותיה ביקשו הפסקה של חמש דקות וחזרו רק אחרי חצי שעה. עוד אמר, כי חלפה שעה מאז החל הדיון וביומנו קבועים עוד 40 תיקים. "בקשת המאשימה לדחיית בת מספר ימים על-מנת לשקול האם להגיש ערעור אם לאו, מנוגדת להוראות החוק ועל כן אני דוחה אותה מכל וכל", סיים והתנצל בפני יתר הנאשמים ועורכי הדין על העיכוב.

לאחר שגבאי הודה באישום נגדו, הודיעה דרור: "אבקש להפסיק את הדיון. קיבלנו הנחיות שלא לטעון בתיק הזה". שמעוני הגיב בהחלטה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה. בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג". לדבריו, המשטרה חייבת לטעון לעונש ולא ייתכן להפסיק את הדיון בנקודה זו על-פי רצונה של דרור.

שמעוני הורה להעביר את הפרוטוקול לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולפרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, כדי שיבחנו את התנהלותה של המשטרה לכל אורך ההליך. בסיום החלטתו כתב שמעוני בצורה חריגה ביותר: "בהתנהגותה של בא-כוח המאשימה הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי".

למרות החלטה זו, שבה דרור והודיעה שהיא לא תטען לעונש. לטענתה, ההחלטה מסורה בידי באומהקר "שאינה זמינה כרגע להתייעצות דחופה והיא צריכה לראות את ההחלטה" בנוגע לפסילה. שמעוני קבע בקצרה, כי בן-גביר יטען לבדו והעונש ייגזר בו במקום. הלה טען בתחילת דבריו, כי "מה שהמדינה עשתה זה דבר שלא ייעשה. היא שברה את הכלים ואת החוקים".

שמעוני הסכים עימו, באומרו בתחילת גזר הדין: "איני יכול לפתוח דברי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על-ידי עוה"ד שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט בהליך דהיום הופרו על-ידי באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים". לדבריו, סירובה של דרור לטעון לעונש "מנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". הוא שב ואמר, כי מדובר ב"התנהגות חריגה שאין לה אח ורע".

שמעוני גזר על גבאי חודשיים מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בפרשת ההצתה. הוא שב והורה להעביר את הפרוטוקול לשקד, מנדלבליט, ניצן וליטמן.