שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, קוראת (יום ה', 1.12.16) להפוך על פיהם את התנאים לסגירת תיק חקירה בעילה של העדר אשמה, כך שייעשה בה שימוש נרחב בהרבה מאשר כיום, ולקבוע בחקיקה את העילות השונות לסגירת התיקים.

עילות הסגירה בידי המשטרה והפרקליטות נקבעו בהנחיה של פרקליט המדינה, והן כוללות העדר אשמה, חוסר בראיות מספיקות והעדר עניין לציבור. ברון מציינת, כי מבחינתו של החשוד - מדובר בהבדל משמעותי, במיוחד בין חוסר ראיות לבין העדר אשמה. הנימוק יכול למנוע ממנו קבלה לעבודה ומותיר מעליו צל של חשד פלילי, מדגישה ברון. אם הנימוק הוא חוסר ראיות, "התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי. כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב", מוסיפה ברון.

"מבחן מצומצם ונוקשה"

ברון מציינת: "על-פי הנחיות הפרקליט המבחן לסגירת תיק חקירה מחמת העדר אשמה הוא מצומצם ונוקשה - שכן כל אימת שקיים ולוּ חשד או ספק סביר בדבר חפותו של החשוד, לא ניתן לסגור את תיק החקירה נגדו בעילה של העדר אשמה, אלא בעילה של חוסר בראיות מספיקות. סגירת תיק בשל היעדר אשמה מיועדת אם כן, לפי הנחיות הפרקליט, לאותם מקרים מובהקים שבהם לא קיים ולו­ּ ספק סביר בדבר חפותו של אדם".

לדעת ברון, "התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה. ואף על-פי כן, אמות המידה לסגירתו של תיק מטעם זה טרם הוסדרו בחקיקה ראשית של הכנסת - ונראה כי הגיעה העת שכך ייעשה בידי המחוקק, ויפה שעה אחת קודם". היא ממשיכה ואומרת:

"כאשר עסקינן במי שלא נמצאו די ראיות להגשת כתב אישום בעניינם - מן הראוי להגמיש את המבחן לסגירת תיק חקירה בהעדר אשמה, תוך שינוי הדרישה הראייתית שביסוד עילה זו. כיום הכלל הוא שכל אימת שקיים ספק או חשד כלשהו בדבר חפותו של אדם - לא ניתן לסגור את התיק נגדו בהעדר אשמה. דומני כי חזקת החפות מחייבת לקבוע כי תיק חקירה ייסגר בעילה של העדר אשמה, אלא אם כן שוכנעו רשויות התביעה כי קיים ספק ממשי לגבי חפותו של אדם".

"לנקוט משנה זהירות"

לבסוף מתייחסת ברון למצב הנוכחי: "הדגש הוא על כך שנדרשת בחינה מחודשת מצד המחוקק של ההסדר שהנהיגו רשויות התביעה לגבי סגירת תיק חקירה - וזאת תוך הכרה בפגיעה בזכויות יסוד שנגרמת לאותו חשוד שנגזר עליו להימצא לעד בתחום האפור שבין 'אשם' ל'לא אשם', ללא יכולת לטהר את שמו.

"עד שיעשה כן המחוקק, וכל עוד ההסדר הקיים בהנחיות הפרקליט נותר בעינו - שומה על המשיבה לנקוט משנה זהירות בבואה לסווג את העילה לסגירתו של תיק חקירה. טרם שיוחלט על סגירת התיק מן הטעם של חוסר בראיות מספיקות, ראוי כי גורמי התביעה ישימו לנגד עיניהם את המחיר הכבד שעלול האדם לשלם, את הפגיעה הצפויה בשמו, בפרטיותו ובפרנסתו, ויוודאו שאין מוצא אחר בענייננו".

השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן נמנעו מלחוות דעה בנושא, באומרם שאין צורך בכך בתיק שלפניהם. בג"ץ דחה פה אחד את עתירתו של יעקב ארגמן, אשר ביקש להורות למשטרה לסגור את התיק נגדו בנימוק של העדר אשמה במקום בנימוק של חוסר בראיות. ברון אומרת, שאין המדובר במקרה קיצוני המצדיק התערבות בשיקול הדעת המינהלי. את ארגמן ייצג עו"ד משה מובשוביץ, ואת המשטרה - עו"ד יונתן ציון-מוזס.