הביקורת על הפרקליטות היא חיונית, ועל פניו אין מניעה לפרסם את שמות הפרקליטים אליהם היא מתייחסת. כך קובע (יום ה', 8.12.16) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל.
בג"ץ הורה לפרסם את הדוח שהכינה הנציבה הקודמת,
הילה גרסטל, על היחסים בין הפרקליטות לבין המכון לרםואה משפטית. הדבר ייעשה לאחר שהנציב החדש,
דוד רוזן, יאפשר לכל פרקליט להגיב על הקטע הנוגע אליו וכל פרקליט יוכל לקבל את החומר המתייחס אליו - ותו לא. עוד נקבע, כי שמות הפרקליטים וטיוטות הדוח לא יפורסמו.
במישור העקרוני אומר הנדל: "אין זה קל להקים מערכת ביקורת עצמאית חדשה. לצד זאת, נדמה כי בסוציולוגיה של המשפט היום אין מנוס מכך. העניין חיוני לא רק בשל הבדיקות לגופן, אלא גם כדי לשמור ולהוסיף לאמון הציבור בגורם המבוקר. כך ביתר שאת לעומת האפשרות שהפרקליטות תהווה בת חריגה בנוף הגופים השונים הפועלים במגרש של עשיית משפט".
"הביקורת - ודאי המערכתית - דורשת פרסום", מדגיש הנדל. "הממשק בין הפרקליטות לבין המכון מהווה נושא שראוי לבירור. כך ולו בשל המעמד הייחודי של שני הגופים. האינטראקציה ביניהם היא גם במשפטים של פשעים חמורים ביותר. בראייה בונה, הבדיקה והפרסום מטרתם להאיר, לייעל ולהיטיב".
עוד אומר הנדל: "ניתן לטעון כי ראוי ונכון לחשוף את שמות הפרקליטים. אם בכל זאת לא ראינו מקום להתערב בעמדה המשותפת של הצדדים להליך שלא לעשות כן, מספר נימוקים לדבר". הוא מציין שזוהי עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, ושהדוח המדובר נכתב בתפר שבזמן הכנת חוק הנציבות. עם זאת, הוא מדגיש: "העמדה בסוגיה זו מתייחסת לנסיבות המקרה אך אין אנו מביעים כל עמדה באשר למקרים עתידיים".
לדברי הנדל, "ניתן לבקר את הפרקליטים שלא מיצו את הליך השימוע שהוצע להם. במקרים המתאימים, מחדל זה יכול להצדיק אי-שמיעת צד". אולם בנסיבות המקרה הנוכחי, מעדיף בג"ץ להעניק לפרקליטים את זכות הטיעון לפני פרסום הדוח. הנדל מדגיש, כי בדוח ניתן יהיה לכלול "מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי או חוות דעת".
השופטים
נעם סולברג ו
אורי שהם הסכימו עם הנדל. את הפרקליטים ייצגו עוה"ד
צבי אגמון, עינת שריקי וגיא אהרונסון, ואת המדינה - עוה"ד גיל לימון ועדי מנחם.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
