גם ההלכה היהודית קובעת שטובת הילדים קודמת לטובת ההורים בהחלטה על המשמורת - אומר (23.11.16) אב בית הדין הרבני בחיפה, הרב
יצחק אושינסקי.
הרב אושינסקי ציין, כי בהלכה אין מושג של "משמורת" אלא "החזקת ילדים בפועל". עשרות פוסקים לאורך כל ההיסטוריה הרבנית קבעו שטובת הילד היא השיקול המרכזי, הוא מציין. טובת הילד תיקבע בכל מקרה לגופו, ו"עיקר העניין בהלכה הוא מקום הימצאותם של הילדים והמקום הפיסי, וכן האם יש להעדיף שימצאו אצל האב או האם, והחילוק בין בנים ובנות. הכל בהתאם לטובת הילד ושיקול דעת של בית הדין".
הרב אושינסקי אינו מקבל את הדעה לפיה משמורת משותפת תיקבע רק אם יש קשר טוב בין ההורים. לדעתו, קביעת משמורת משותפת עשויה לאלץ את ההורים לקיים קשר בסיסי סביר בשאלת צורכי הילד, ביודעם שאלמלא כן - הגדרתם כהורה משמורן מוטלת בספק. ההכרה של שני ההורים וכן של הבן שקיים שוויון סמלי בין ההורים, עשויה להיטיב עם המשפחה. "בניגוד למקובל, לא הקשר הבסיסי הסביר בין ההורים בענייני הילדים הוא המוביל לקביעת המשמורת, אלא קביעת המשמורת תוכרע על-פי טובת הילדים, וקביעה זו עשויה להוביל לקשר בסיסי זה", הוא סבור.
בפי הרב אושינסקי קביעה עקרונית נוספת: "עמדת בית הדין העקרונית היא שאין לתת למרחק הגאוגרפי לחבל בהסדרי ראיה תקינים ומקובלים בין הורים לילדיהם, וכל שכן שלא האב הוא זה שגרם בפועל לריחוק הפיזי בינו לבין הבן. לא מתקבל על הדעת כי הבן הוא זה שישלם את המחיר בגין הריחוק הפיזי והגאוגרפי שנוצר בין ההורים".
בתיק שלפניו, קיבל הרב אושינסקי את עמדת האב וקבע משמורת משותפת לשני ההורים על בנם בן השלוש. עם זאת, הוא דחה בשלב זה את בקשת האב לשנות את סכום המזונות בו הוא חויב, למרות שהילד שוהה אצלו שני לילות בכל שבוע. את האב ייצג עו"ד דור שוורץ, ואת האם - עו"ד אורן ברקן.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
