נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, נקט בהליך הנדיר של הוצאת צו חוסם, כדי למנוע הגשת בקשות מצידו של תובע סדרתי המטריד את הצדדים ובתי המשפט במשך שנים ארוכות תוך שימוש בלשון בוטה ומשתלחת.

סיני ליבל ביקש בשנת 2006 לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת פרטנר, אך בקשתו נדחתה בידי השופטת ענת ברון (כיום בבית המשפט העליון), שכן היא הוגשה לאחר בקשה קודמת באותו נושא. ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו וקבע, כי ליבל אינו מתאים לייצג את הקבוצה משום שאינו מיוצג ומשום שהוא משתמש בלשון שאינה ראויה. הבקשה שאושרה הביאה לתשלום פיצוי של 5.5 מיליון שקל ללקוחות פרטנר וסלקום (נגדה הוגשה בקשה נפרדת), וההסדר אושר והפך לחלוט.

מאז הגיש ליבל עשרות בקשות לכל הערכאות, כאשר במרכזן הטענה לפיה הבקשה נגד פרטנר התבססה על מסמך מזויף שהגיש בא-כוחו של המבקש, עו"ד מיכאל בך. לטענת ליבל, בך הגיש תצהיר של המבקש שנחתם בפקס ולא בפני עורך דין, אך לשכת עורכי הדין קיבלה את הסברו של בך לפיו הייתה זו תקלה טכנית שתוקנה במהירות. ליבל לא השלים גם עם קביעה זו, הגיע עד בית המשפט העליון וגם חיובו בהוצאות בעשרות אלפי שקלים לא בלם אותו.

בך ביקש להוציא צו חוסם, שימנע מליבל להגיש תביעות נוספות נגדו ונגד לקוחותיו. לדבריו, ליבל מבקש לנקום בו על כך שבקשתו אושרה בעוד זו של ליבל נדחתה, והוא הצביע על ההחלטות השיפוטיות הרבות שהוקיעו את התנהגותו של ליבל. בתגובתו לבקשה, חזר ליבל על טענותיו נגד בך ושוב עשה זאת בלשון בוטה.

אורנשטיין אומר (5.12.16), כי מול זכות הגישה לערכאות "עומדת זכות חשובה לא פחות של הנתבעים - שלא יוטרדו על-ידי תובעים סדרתיים בעניינים שהגיעו לידי סיום... יש לחסום תובע שנוהג בחוסר תום לב, תוך התעלמות מסדרי הדין ומגיש הליכים אין קץ נגד נתבעים במחלוקות שהוכרעו וניתן בהם פסק דין חלוט". זהו המקרה של ליבל: יש פסק דין חלוט שאישר את הסדר הפשרה, ונסיונותיו לתקוף אותו הם חסרי בסיס. תביעותיו נגד בך הן למעשה ניסיון להמשיך את ההליך בצורה אחרת, ולכן אין לתת יד.

לדברי אורנשטיין, די בכך כדי להוציא צו חוסם נגד ליבל, אך הוא מוסיף ומציין עילות נוספות. הליכי סרק מעמיסים שלא לצורך על מערכת המשפט העמוסה לעייפה; יש להפעיל את דוקטרינת מעשה בית דין (כפי שנאמר לליבל שוב ושוב לאורך השנים); אין כל חדש בטענותיו נגד בך, שכאמור כבר נדחו; והוא מגיש כתבי טענות מבישים בלשון מתלהמת ומבישה שאין לה מקום בבית המשפט. ליבל חויב בתשלום הוצאות בסך 17,500 שקל.