מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן, סבור שחברות ותיקות יכולות לנצח גם בשוק העכשווי - בתנאי שמנהליהן "יסתכלו מן העתיד אל ההווה". ויגודמן, אשר דיבר (יום ב', 19.12.16) בכנס התאגידים השנתי של רשות ניירות ערך, לא התייחס למשבר בו מצויה טבע, אך דבריו לימדו על חזונו לגבי עתידה של החברה.

ויגודמן פתח בתיאור שורה של שינויים משמעותיים העוברים על העולם ומשפיעים על הזירה העסקית. הראשון, אמר, הוא השינוי הדמוגרפי, שהוא קצה החוט שמושך את כל הקצוות האחרים שבאים בעקבותיו ויוצרים את "עידן המהפכות". 80% מאוכלוסיית העולם יושבת בכלכלות המתפתחות, בעוד אוכלוסיית הכלכלות המפותחות אינה גדלה אלא הולכת ומזדקנת. הצמיחה העולמית יושבת על 80 האחוזים הללו, ואנשים עוברים מכפרים לערים בקצב מהיר במיוחד, ציין.

"התהליך הזה יצר תמורות משמעותיות בכוח העבודה הגלובלי, אליו הצטרפו מאות מיליונים בעשורים האחרונים וכולם בכלכלות המתפתחות. זה יצר את המהפכה התעשייתית השלישית, שבה העולם המפותח מפסיד את התעשיה שלו לטובת העולם המתפתח", המשיך ויגודמן.

על מה נאבקת התעשיה הישראלית

"בדיעבד, העולם המפותח נלחם כדי להחזיר אליו את התעשיה, שמייצרת 70% מהתוצר הגלובלי ו-80% מהמו"פ - והעולם המתפתח לא יושב בחיבוק ידיים; 13% מהמו"פ העולמי יושבים היום בסין. המלחמה שלנו בישראל על שימור התעשיה היא מלחמה על דמותה של המדינה, על היכולת שלנו לייצא ולחדש לאורך זמן.

"רמת החיים בכלכלות המתעוררות עולה, ולא עולה ואף יורדת בכלכלות המפותחות. יחד עם אותה עלייה, הצריכה עולה ושוקי הצריכה עוברים בזה אחר זה לכלכלות המפתחות. מרכז הכובד הכלכלי עובר מהעולם המפותח לעולם המתפתח, וקצב השינוי מתגבר באמצעות טכנולוגיות פורצות דרך שהופכות את העולם ליותר קטן. התחרות הולכת ומתעצמת, ההבדל בין מפסידים למנצחים הולך וקטן. שינויים אלו יצרו את המחאות החברתיות ואת רצונם של ההמונים להשפיע על כללי המשחק, בעיקר כאשר הם מצויים תחת לחץ בעולם המפותח. אנחנו רואים בכל התחומים הגדרה מחדש של המונח "כוח'", סבור ויגודמן.

החברות הגדולות מתחלפות במהירות

ויגודמן המשיך: "על צמיחה זו מאיימים מספר גורמים. הראשון שבהם הוא חלוקת העושר: אחוז אחד מתושבי העולם מחזיק במחצית מהעושר העולמי. גם החוב הגלובלי עולה, כי האינפלציה צנחה לקצב נמוך מאוד ויחד איתה הריבית יורדת, ואז המינוף הגלובלי עולה בצורה חסרת תקדים ומרחף מעלינו כסיכון.

"אותו סיכון מתגבר לנוכח העובדה שהעולם הולך ומזדקן, שלא לדבר על כך שבעולם המפותח כמעט אין גידול באוכלוסייה. כוח העבודה העולמי יורד, וכל זה ביחד יוצר לחץ על שיעור הצמיחה העולמי - שיהיה מותנה ביכולתו של העולם להמשיך לשפר את הפריון, ובינתיים הוא לא מצליח לעשות זאת.

"לחיבור של התופעות הללו יש השלכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. מבחינת העולם העסקי, הדבר המשמעותי ביותר הוא קצב השינוי. אנחנו חיים בעולם שבו קצב השינוי הולך ומתגבר", אמר. ויגודמן הדגים: "לקח לרדיו 38 שנים להגיע ל-50 מיליון משתמשים. לטלוויזיה זה לקח 13 שנים. לאייפוד לקח ארבע שנים. לאינטרנט - שלוש שנים. לפייסבוק זה לקח שנה; לטוויטר - תשעה חודשים; לאנגרי בירדס - 35 יום; לפוקימון - חמישה ימים.

"המשמעות היא שכללי המשחק משתנים, ענף אחרי ענף, בכל מקום בעולם. התחרות הולכת ומתעצמת בכל התחומים. המנצחים החדשים מגיעים לפעמים מהמקומות הכי בלתי צפויים שיכולים להיות. עוד דוגמא: ב-1935 תוחלת החיים הממוצעת של חברה במדד סטנדרט אנד פור הייתה 90 שנה; ב-2010 היא הייתה 14 שנים בלבד. בתוך עשר שנים (2016-2006) התחלפו 12 מבין 20 החברות הגדולות בעולם.

"סיכוי לנצח יותר מאי פעם"

"השחקנים החדשים רוכבים על מצבים של חוסר רציפות, שאם אתה יודע לזהות אותם - אתה יכול לנצח. אם אתה מפספס אחד מהם, שהוא משמעותי מספיק - אתה יכול למצוא את עצמך מחוץ למשחק". ויגודמן הצביע על כך, שלכמה מן החברות הגדולות בעולם בתחומן אין נכסים פיזיים בבעלותן (כגון אובר, עליבאבא ופייסבוק), וכמה מן החברות החדשות עולות בשוויין על הוותיקות ביותר. עוד עמד על כך שחברות הטכנולוגיות הגדולות יודעות עלינו הכל, דבר הבא לידי ביטוי בשווי שלהן.

"לשחקנים קיימים יש סיכוי לנצח יותר מאשר אי-פעם. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות שינויים דרמטיים ועמוקים באופן שאנחנו חושבים ופועלים, באופן שבו אנחנו מתאימים את המודלים העסקיים שלנו לשינויים שסביבנו", סבור ויגודמן. "התפקיד הכי חשוב של מנהיגות הוא להמציא עתיד חדש. צריך בשביל אומץ. זו היכולת לחשוב מהעתיד אחורנית. זו היכולת להיות כל רגע עם הרגליים על הקרקע והראש בעננים".