ח"כ מיקי רוזנטל פרסם (יום ד', 21.12.16) הודעה המתארת בצורה בלתי מדויקת ואף כוזבת את החלטת בג"ץ בעתירתו נגד נוהל הבדיקה של המשטרה בענייניהם של אישי ציבור. כך עולה מבדיקת News1.

הודעתו של רוזנטל יוצרת את הרושם, כאילו בג"ץ קיבל למעשה את עתירתו והוא עומד להתערב בצורה משמעותית בנוהל זה ואולי אף לבטל אותו. לעומת זאת, ההחלטה מלמדת שהשופטים ביקשו לקבל מהמדינה תשובות להערות שהעלו ואשר מתייחסות לפרטים בנוהל ולא לעצם קיומו - נגדו עתר רוזנטל. להלן שני הטקסטים כלשונם (טעויות הכתיב בהודעתו של רוזנטל הן במקור).

הודעתו של רוזנטל

בדיון בג"ץ היום (ד') בעתירה שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אלעד מן, נגד היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קיבלו השופטים את טענות רוזנטל ושלחו את היועמ"ש לקבוע קריטריונים ברורים לפתיחה ב'בדיקה מקדימה' במקום חקירה פלילית נגד נבחרי ציבור.

שופטי בג"ץ רובינשטיין, הנדל וברק-ארז קיבלו עקרונית את טענות העותר כי הנחיות היועץ בדבר הבדיקה המקדימה מעורפלות ומפשרות גמישות יתר. עוד השופטים קבעו כי על מנדלבליט לשוב תוך 4 חודשים עם תיקונים ותשובות לגבי הסוגיות שעלו בדיון. בניהן, סוגיית עבירות מין של נבחרי ציבור, עבירות "מיוחסים" שחלה עליהן התיישנות, זכויות הנבדקים וזכות השתיקה במהלכה של בדיקה מקדימה. בנוסף נדרשת המדינה לפרט לגבי מקרים בהם מתנהלת 'בדיקה מקדימה' נגד אדם מן הישוב בהשוואה ל'בדיקות' נגד נבחרי הציבור.

החלטת בג"ץ

בדיון הועלו, גם על ידינו, הערות הנוגעות להנחיה וללקחים שניתן להפיק מאירועים בני השנים האחרונות. בין היתר עלתה השאלה האם ברי מתוכה כי מיד משנתגבש חשד סביר תיפתח חקירה, ולא יימתח יתר על המידה "מרחב הבדיקה". שנית, האם, כעולה מן ההנחיה, אכן מוחלת היא בפועל גם על אנשים מן השורה שאינם אישי ציבור. שלישית, מעמדה - בין היתר - של זכות השתיקה בהליך כזה. רביעית, מקום שהחשד הוא בעבירות מין, האם ראויות הן להתייחסות שונה בהקשר דנא, והיש אמות מידה לעניינן, כגון ששלב הבדיקה, אם בכלל, לא צריך להיות קצר ביותר כדי להחליט אם יש מקום לחקירה מלאה, וכדומה. חמישית, מהו מעמדו של שיקול ההתישנות בהחלטה על בדיקה. נושאים אלה ראויים להתייחסויות, ועמם לקחים שיופקו לאורך הזמן. המשיבים יגישו הודעה משלימה בתוך ארבעה חודשים.