|
|
[צילום: אימג'בנק/מראות אימג']
|
|
|
|
|
המועצה לשידורי כבלים ולווין הסדירה בתקנות את תחום התוכן השיווקי - פרסום סמוי כחלק מהתוכן המשודר בתוכניות. היא אישרה את הכללים שייכנסו לתוקף בעוד חודשיים. המהלך נעשה לאחר שימוע נרחב, בו התקבלו עמדות של גורמים שונים שרובם המוחלט בירכו על ההחלטה לאסדרת את התוכן השיווקי בטלוויזיה.
המועצה מפקחת על ארבעה ערוצים ייעודיים, שהם ערוצים מסחריים המשדרים פרסומות בכבלים ובלווין: ערוץ 9, ערוץ המורשת (20), ערוץ המוזיקה (24) וערוץ הלא TV (30). ארבעת הערוצים מתקשים לבסס מודל כלכלי, והכנסה מתוכן פרסומי מוסדר יכולה לתרום למצבם הכלכלי.
בכל מדינות המערב, המאסדרים הסדירו בכללים תוכן שיווקי בשידורי טלוויזיה, כשהמדינה האחרונה לעשות כן הייתה בריטניה בשנת 2013. הכללים שאישרה המועצה דורשים יידוע של הצופה על קיומו של תוכן שיווקי, ואוסרים פרסום סמוי בתוכניות חדשות ואקטואליה, תוכניות ילדים ונוער, תוכניות וסרטי תעודה וכן בתוכניות צרכנות וייעוץ. הכללים גם קובעים רשימה של מוצרים האסורים בתוכן שיווקי, כגון מוצרי טבק, אלכוהול ומזונות מזיקים.
המועצה קבעה גם פרק זמן של חודשיים במהלכו יוכלו גופי השידור ללמוד את התקנות החדשות וכן לבנות את מנגנוני היידוע של הצופים לקיומו של תוכן שיווקי, כפי שהכללים החדשים מחייבים. גם ועדת פילבר לאסדרת שוק השידורים קבעה כי יש לאסדר את התוכן השיווקי בטלוויזיה ברוח הכללים שאישרה המועצה לשידורי כבלים ולווין.
יושב-ראש מועצת הכבלים והלווין, יפעת בן חי שגב, הסבירה את הסיבות למהלך: "העובדה שהיום תוכן שיווקי אסור לחלוטין הוביל למכירתו כ'סחורה גנובה', בשווי הנמוך מערך השוק שלו. זה יצר הטעיה של הצופה שלא זיהה פרסומות ככאלה, הטעיה של הרגולטור שלא ראה את השוק בכללותו והמשך מגמת הדשדוש והסטגנציה בשוק הפרסום בטלוויזיה".
לדבריה, "תוכן שיווקי מאוסדר משמעו הכנסת מפרסמים חדשים לשוק הטלוויזיה המסחרית, הגדלת עוגת הפרסום ההולכת ומידלדלת ובעיקר - הצופה ירוויח, כי הוא יקבל כלים ומיומנויות כיצד לזהות פרסום סמוי. למדנו מהניסיון של מדינות אחרות בעולם, ואנו תקווה כי הכללים שקבענו יהוו מתווה לכל שוק השידורים בישראל".
