בית הדין הארצי בלשכת עורכי הדין החליט (19.12.16) להשעות ל-21 חודשים את עו"ד
משה זינגל. בית הדין קיבל את ערעור ועדת האתיקה במחוז תל אביב על גזר דינו של בית הדין המחוזי, שהטיל על זינגל רק שישה חודשי השעיה על תנאי.
זינגל נטל לעצמו לפני כעשר שנים 30,000 שקל שקיבל עבור לקוחו, ראובן חקשורי, בנימוק שזהו שכרו - למרות שלא נחתם ביניהם הסכם שכר טירחה. הוא הורשע בשליחת יד בכספי פקדונות, בעיכוב כספים שלא כדין ובהפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח. הלשכה ביקשה להרחיקו משורותיה לצמיתות או לפחות לעשר שנים. אחד הנימוקים שהועלו לחומרה: זינגל נמנע מהשבת הכספים, אלא סמוך למתן גזר הדין השלישי.
אב בית הדין, עו"ד יגאל טמיר, אומר, כי בניגוד לטענתו של זינגל - אין ספק שהוא הורשע בעבירה של שליחת יד, שהיא מן החמורות ביותר במישור המשמעתי, והמחלוקת היחידה היא האם במעשיו הייתה כוונת תרמית מלכתחילה. הוא מגיע למסקנה, כי מדובר בגניבה בדרגת חומרה בינונית: לא בדרך מתוחכמת ומתוכננת, וגם לא סתם עיכוב כספים שלא כדין.
עוד אומר טמיר, כי זינגל בן ה-81 העלה טענות רבות בנוגע למצבו הבריאותי והכלכלי, אך למרות הארכה שניתנה לו לשם כך - לא הציג ראיות מספיקות כדי להוכיח את טענותיו. לעומת זאת, זינגל הגיש פסק דין שבית הדין אסר עליו במפורש להגיש, ובכל מקרה - אין בו כדי לסייע לו. השעייתו של זינגל לתקופה ארוכה תהיה בפועל השעייתו לצמיתות, וטמיר אומר שהחליט להימנע מכך רק בשל גילו, מצבו הרפואי והתמשכות ההליכים.
עוה"ד שאול אפלבוים ועמוסי רזיאל הסכימו עם טמיר. את זינגל ייצגו עוה"ד
אילן בומבך ויריב רונן, ואת ועדת האתיקה - עו"ד אליהו בר-עוז. לבקשת זינגל, עוכבה תחילת ההשעיה עד 20.1.17.
