חברה בורסאית אינה חייבת למסור לציבור מידע שאינו נובע מידיעתה שלה, ובוודאי שאינה חייבת להגיב על שמועות וידיעות עיתונאיות שכאלו - קובע (19.12.16) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב.

כבוב דחה בקשה לתביעה ייצוגית בסך 2.5 מיליארד שקל נגד כימיקלים לישראל, שהוגשה בידי חברת קידוחי סי.אפ.איי בטענה שלא דיווחה על קיומו של קרטל עולמי בתחום האשלג - אחד המוצרים העיקריים של מפעלי ים המלח שבבעלות הקונצרן. המבקשת טענה, כי קיומו של הקרטל נחשף באוגוסט 2013, כאשר החברה הרוסית Uralkali הודיעה למעשה על פרישתה ממנו - הודעה שגררה נפילה של 18% בשערי מניות כי"ל.

הבקשה הסתמכה במידה רבה על חוות דעתו של הכלכלן דוד בועז, אך כבוב מצא שלא ניתן לבסס עליה את הממצאים שעמדו בבסיס הבקשה. המבקשת עצמה נטשה את הטענה כאילו כי"ל הייתה חלק מהקרטל, והתמקדה בטענה שהיה עליה לדעת על קיומו או לכל הפחות לחשוד בכך, שכן לקרטל זה היו השלכות משמעותיות על מחירי האשלג.

תחילה קובע כבוב, כי בועז עצמו אומר שלא הוכח קיומו של קרטל כזה, ולכן יש להתמקד בטענה לפיה כי"ל הייתה צריכה לחשוד בקיומו. אלא שהאינדיקציות עליהן הסתמך בועז היו חלקיות במקרה הטוב, הוצאו מהקשרן במקרים אחרים, וכלל לא אוששו את החשדות במקרה הפחות-טוב. כך למשל, לא הוכח שהמחירים היו גבוהים מדי ושהיו חסמי כניסה משמעותיים לשוק; בועז לא ידע להסביר כיצד צנחו מחירי האשלג בשנת 2010; פסקי דין שצוטטו היו למעשה רק טענות; וחוות דעת של גורמים אחרים הוגשו בצורה חלקית בלבד.

"קיים קושי רב בחיוב חברה להגיב לשמועות מפי צדדים שלישיים", מדגיש כבוב. "הטלת חובה כזו לא רק תטיל עלויות גבוהות על החברות המדווחות, אלא גם על ציבור המשקיעים אשר ייאלץ לברור את העיקר מן הטפל, ואף עלול למצוא עצמו מוטעה עקב כמות עצומה של מידע אשר יוצג בפניו על-ידי החברות. מצב זה מתקיים בענייננו מכוח קל וחומר כאשר החברה אינה יכולה לאשש או לשלול את השמועה, באשר מדובר במידע שהוא חיצוני לה. כי"ל לא יכולה הייתה לדווח לציבור המשקיעים כי אכן יש קרטל בשוק האשלג וגם לא יכולה הייתה לדווח להם כי אין קרטל - על כן לא דיווחה".

עוד אומר כבוב, כי כי"ל לא הייתה צריכה לדווח על הצעד של החברה הרוסית, שכן לא היה ברור שהוא ישפיע על מחירי האשלג. ואילו את מהימנות הידיעות העיתונאיות על המהלך היא לא יכלה להעריך, וכאמור - אין לחייב חברה ציבורית להגיב על שמועות. קידוחי סי.אפ.איי חויבה בתשלום הוצאות בסך 60,000 שקל. את המבקשת ייצגו עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, ואת כי"ל ובכיריה - עוה"ד צבי אגמון, יובל לוי ואסף נוימן.